|
תנ"ך נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק כז
א בְּרֵאשִׁית, מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן-יֹאושִׁיָּהוּ--מֶלֶךְ יְהוּדָה: הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, אֶל-יִרְמְיָה, מֵאֵת יְהוָה, לֵאמֹר.
ב כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֵלַי, עֲשֵׂה לְךָ, מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת; וּנְתַתָּם, עַל-צַוָּארֶךָ.
ג וְשִׁלַּחְתָּם אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב, וְאֶל-מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ צֹר, וְאֶל-מֶלֶךְ צִידוֹן--בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם, אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ד וְצִוִּיתָ אֹתָם, אֶל-אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר: כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ, אֶל-אֲדֹנֵיכֶם.
ה אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הָאָדָם וְאֶת-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ, בְּכֹחִי הַגָּדוֹל, וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה; וּנְתַתִּיהָ, לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי.
ו וְעַתָּה, אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת-כָּל-הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, עַבְדִּי; וְגַם אֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ.
ז וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל-הַגּוֹיִם, וְאֶת-בְּנוֹ וְאֶת-בֶּן-בְּנוֹ--עַד בֹּא-עֵת אַרְצוֹ, גַּם-הוּא, וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים, וּמְלָכִים גְּדֹלִים.
ח וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה, אֲשֶׁר לֹא-יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת-נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא-יִתֵּן אֶת-צַוָּארוֹ, בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל--בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל-הַגּוֹי הַהוּא, נְאֻם-יְהוָה, עַד-תֻּמִּי אֹתָם, בְּיָדוֹ.
ט וְאַתֶּם אַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-נְבִיאֵיכֶם וְאֶל-קֹסְמֵיכֶם, וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, וְאֶל-עֹנְנֵיכֶם, וְאֶל-כַּשָּׁפֵיכֶם--אֲשֶׁר-הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם, לֵאמֹר, לֹא תַעַבְדוּ, אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל.
י כִּי שֶׁקֶר, הֵם נִבְּאִים לָכֶם, לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם, וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם.
יא וְהַגּוֹי, אֲשֶׁר יָבִיא אֶת-צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ-בָּבֶל--וַעֲבָדוֹ: וְהִנַּחְתִּיו עַל-אַדְמָתוֹ נְאֻם-יְהוָה, וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ.
יב וְאֶל-צִדְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי, כְּכָל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: הָבִיאוּ אֶת-צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ-בָּבֶל, וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ--וִחְיוּ.
יג לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ, בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יַעֲבֹד אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל.
יד וְאַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-דִּבְרֵי הַנְּבִאִים, הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, לֹא תַעַבְדוּ, אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל: כִּי שֶׁקֶר, הֵם נִבְּאִים לָכֶם.
טו כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם-יְהוָה, וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר: לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם, וַאֲבַדְתֶּם--אַתֶּם, וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם.
טז וְאֶל-הַכֹּהֲנִים וְאֶל-כָּל-הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר, הִנֵּה כְלֵי בֵית-יְהוָה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה: כִּי שֶׁקֶר, הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם.
יז אַל-תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם, עִבְדוּ אֶת-מֶלֶךְ-בָּבֶל וִחְיוּ: לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת, חָרְבָּה.
יח וְאִם-נְבִאִים הֵם, וְאִם-יֵשׁ דְּבַר-יְהוָה אִתָּם--יִפְגְּעוּ-נָא, בַּיהוָה צְבָאוֹת, לְבִלְתִּי-בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית-יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה.
יט כִּי כֹה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, אֶל-הָעַמֻּדִים, וְעַל-הַיָּם וְעַל-הַמְּכֹנוֹת--וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים, הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת.
כ אֲשֶׁר לֹא-לְקָחָם, נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בַּגְלוֹתוֹ אֶת-יכוניה (יְכָנְיָה) בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ-יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם, בָּבֶלָה; וְאֵת כָּל-חֹרֵי יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.
כא כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--עַל-הַכֵּלִים, הַנּוֹתָרִים בֵּית יְהוָה, וּבֵית מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.
כב בָּבֶלָה יוּבָאוּ, וְשָׁמָּה יִהְיוּ--עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם, נְאֻם-יְהוָה, וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. {פ}
|
|