| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק כב
א כֹּה אָמַר יְהוָה, רֵד בֵּית-מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְדִבַּרְתָּ שָׁם, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.
ב וְאָמַרְתָּ, שְׁמַע דְּבַר-יְהוָה, מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסֵּא דָוִד: אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ, הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה.
ג כֹּה אָמַר יְהוָה, עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל-תֹּנוּ, אַל-תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי, אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
ד כִּי אִם-עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה--וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל-כִּסְאוֹ, רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים, הוּא וַעֲבָדָו, וְעַמּוֹ.
ה וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה--בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָה, כִּי-לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה. {פ}
ו כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, עַל-בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה, גִּלְעָד אַתָּה לִי, רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן; אִם-לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר, עָרִים לֹא נושבה (נוֹשָׁבוּ).
ז וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים, אִישׁ וְכֵלָיו; וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ, וְהִפִּילוּ עַל-הָאֵשׁ.
ח וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים, עַל הָעִיר הַזֹּאת; וְאָמְרוּ, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת.
ט וְאָמְרוּ--עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וַיַּעַבְדוּם. {ס}
י אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת, וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ, לַהֹלֵךְ--כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד, וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
יא כִּי כֹה אָמַר-יְהוָה אֶל-שַׁלֻּם בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, אֲשֶׁר יָצָא, מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה: לֹא-יָשׁוּב שָׁם, עוֹד.
יב כִּי, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-הִגְלוּ אֹתוֹ--שָׁם יָמוּת; וְאֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לֹא-יִרְאֶה עוֹד. {ס}
יג הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא-צֶדֶק, וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט; בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן-לוֹ.
יד הָאֹמֵר, אֶבְנֶה-לִּי בֵּית מִדּוֹת, וַעֲלִיּוֹת, מְרֻוָּחִים; וְקָרַע לוֹ, חַלּוֹנָי, וְסָפוּן בָּאָרֶז, וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר.
טו הֲתִמְלֹךְ, כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז; אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--אָז, טוֹב לוֹ.
טז דָּן דִּין-עָנִי וְאֶבְיוֹן, אָז טוֹב; הֲלוֹא-הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם-יְהוָה.
יז כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ, כִּי אִם-עַל-בִּצְעֶךָ; וְעַל דַּם-הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ, וְעַל-הָעֹשֶׁק וְעַל-הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת. {ס}
יח לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֶל-יְהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא-יִסְפְּדוּ לוֹ, הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת; לֹא-יִסְפְּדוּ לוֹ, הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה.
יט קְבוּרַת חֲמוֹר, יִקָּבֵר; סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ, מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. {ס}
כ עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ; וְצַעֲקִי, מֵעֲבָרִים, כִּי נִשְׁבְּרוּ, כָּל-מְאַהֲבָיִךְ.
כא דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ, אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע; זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ, כִּי לֹא-שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי.
כב כָּל-רֹעַיִךְ תִּרְעֶה-רוּחַ, וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ: כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ, מִכֹּל רָעָתֵךְ.
כג ישבתי (יֹשַׁבְתְּ) בַּלְּבָנוֹן, מקננתי (מְקֻנַּנְתְּ) בָּאֲרָזִים: מַה-נֵּחַנְתְּ בְּבֹא-לָךְ חֲבָלִים, חִיל כַּיֹּלֵדָה.
כד חַי-אָנִי, נְאֻם-יְהוָה, כִּי אִם-יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, חוֹתָם עַל-יַד יְמִינִי: כִּי מִשָּׁם, אֶתְּקֶנְךָּ.
כה וּנְתַתִּיךָ, בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ, וּבְיַד אֲשֶׁר-אַתָּה יָגוֹר, מִפְּנֵיהֶם--וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים.
כו וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ, וְאֶת-אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ, עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא-יֻלַּדְתֶּם שָׁם; וְשָׁם, תָּמוּתוּ.
כז וְעַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת-נַפְשָׁם--לָשׁוּב שָׁם: שָׁמָּה, לֹא יָשׁוּבוּ. {פ}
כח הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ, הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ, אִם-כְּלִי, אֵין חֵפֶץ בּוֹ; מַדּוּעַ הוּטְלוּ, הוּא וְזַרְעוֹ, וְהֻשְׁלְכוּ, עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא-יָדָעוּ.
כט אֶרֶץ אֶרֶץ, אָרֶץ--שִׁמְעִי, דְּבַר-יְהוָה.
ל כֹּה אָמַר יְהוָה, כִּתְבוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי--גֶּבֶר, לֹא-יִצְלַח בְּיָמָיו: כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ, אִישׁ יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא דָוִד, וּמֹשֵׁל עוֹד, בִּיהוּדָה. {פ}
|
|
