|
תנ"ך נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק יז
א חַטַּאת יְהוּדָה, כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל--בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר: חֲרוּשָׁה עַל-לוּחַ לִבָּם, וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם.
ב כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל-עֵץ רַעֲנָן, עַל, גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת.
ג הֲרָרִי, בַּשָּׂדֶה--חֵילְךָ כָל-אוֹצְרוֹתֶיךָ, לָבַז אֶתֵּן; בָּמֹתֶיךָ, בְּחַטָּאת בְּכָל-גְּבוּלֶיךָ.
ד וְשָׁמַטְתָּה, וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת-אֹיְבֶיךָ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא-יָדָעְתָּ: כִּי-אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי, עַד-עוֹלָם תּוּקָד. {ס}
ה כֹּה אָמַר יְהוָה, אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר, זְרֹעוֹ; וּמִן-יְהוָה, יָסוּר לִבּוֹ.
ו וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי-יָבוֹא טוֹב; וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. {ס}
ז בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה; וְהָיָה יְהוָה, מִבְטַחוֹ.
ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם, וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי-יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.
ט עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל, וְאָנֻשׁ הוּא; מִי, יֵדָעֶנּוּ.
י אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת: וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו, כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. {ס}
יא קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל.
יב כִּסֵּא כָבוֹד, מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן--מְקוֹם, מִקְדָּשֵׁנוּ.
יג מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה, כָּל-עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ; יסורי (וְסוּרַי) בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה. {פ}
יד רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה: כִּי תְהִלָּתִי, אָתָּה.
טו הִנֵּה-הֵמָּה, אֹמְרִים אֵלָי: אַיֵּה דְבַר-יְהוָה, יָבוֹא נָא.
טז וַאֲנִי לֹא-אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי--אַתָּה יָדָעְתָּ; מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה.
יז אַל-תִּהְיֵה-לִי, לִמְחִתָּה; מַחֲסִי-אַתָּה, בְּיוֹם רָעָה.
יח יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי, וְאַל-אֵבֹשָׁה אָנִי--יֵחַתּוּ הֵמָּה, וְאַל-אֵחַתָּה אָנִי; הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה, וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם. {ס}
יט כֹּה-אָמַר יְהוָה אֵלַי, הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי-עם (הָעָם), אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה, וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ; וּבְכֹל, שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם.
כ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה מַלְכֵי יְהוּדָה, וְכָל-יְהוּדָה, וְכֹל, יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם--הַבָּאִים, בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה.
כא כֹּה אָמַר יְהוָה, הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְאַל-תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם.
כב וְלֹא-תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם.
כג וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא הִטּוּ אֶת-אָזְנָם; וַיַּקְשׁוּ, אֶת-עָרְפָּם, לְבִלְתִּי שומע (שְׁמוֹעַ), וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר.
כד וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה, לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וּלְקַדֵּשׁ אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת-בֹּה כָּל-מְלָאכָה.
כה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל-כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים, הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם--אִישׁ יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; וְיָשְׁבָה הָעִיר-הַזֹּאת, לְעוֹלָם.
כו וּבָאוּ מֵעָרֵי-יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמִן-הַשְּׁפֵלָה וּמִן-הָהָר וּמִן-הַנֶּגֶב, מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח, וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה--וּמְבִאֵי תוֹדָה, בֵּית יְהוָה.
כז וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי, לְקַדֵּשׁ אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם--וְלֹא תִכְבֶּה. {פ}
|
|