| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק טו
א וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי, אִם-יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי, אֵין נַפְשִׁי אֶל-הָעָם הַזֶּה; שַׁלַּח מֵעַל-פָּנַי, וְיֵצֵאוּ.
ב וְהָיָה כִּי-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, אָנָה נֵצֵא; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי.
ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת, נְאֻם-יְהוָה, אֶת-הַחֶרֶב לַהֲרֹג, וְאֶת-הַכְּלָבִים לִסְחֹב; וְאֶת-עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת-בֶּהֱמַת הָאָרֶץ, לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית.
ד וּנְתַתִּים לזועה (לְזַעֲוָה), לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ--בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן-יְחִזְקִיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַל אֲשֶׁר-עָשָׂה, בִּירוּשָׁלִָם.
ה כִּי מִי-יַחְמֹל עָלַיִךְ, יְרוּשָׁלִַם, וּמִי, יָנוּד לָךְ; וּמִי יָסוּר, לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ.
ו אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם-יְהוָה, אָחוֹר תֵּלֵכִי; וָאַט אֶת-יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ, נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם.
ז וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה, בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ; שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת-עַמִּי, מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא-שָׁבוּ.
ח עָצְמוּ-לִי אַלְמְנוֹתָו מֵחוֹל יַמִּים, הֵבֵאתִי לָהֶם עַל-אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם; הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם, עִיר וּבֶהָלוֹת.
ט אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, נָפְחָה נַפְשָׁהּ באה (בָּא) שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם--בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה; וּשְׁאֵרִיתָם, לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם--נְאֻם-יְהוָה. {ס}
י אוֹי-לִי אִמִּי--כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן, לְכָל-הָאָרֶץ; לֹא-נָשִׁיתִי וְלֹא-נָשׁוּ-בִי, כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי. {ס}
יא אָמַר יְהוָה, אִם-לֹא שרותך (שֵׁרִיתִיךָ) לְטוֹב; אִם-לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ, בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה--אֶת-הָאֹיֵב.
יב הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן, וּנְחֹשֶׁת.
יג חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן, לֹא בִמְחִיר; וּבְכָל-חַטֹּאותֶיךָ, וּבְכָל-גְּבוּלֶיךָ.
יד וְהַעֲבַרְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, בְּאֶרֶץ, לֹא יָדָעְתָּ: כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי, עֲלֵיכֶם תּוּקָד. {ס}
טו אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה, זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי--אַל-לְאֶרֶךְ אַפְּךָ, תִּקָּחֵנִי; דַּע, שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה.
טז נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ, וָאֹכְלֵם, וַיְהִי דבריך (דְבָרְךָ) לִי, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי: כִּי-נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי, יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. {ס}
יז לֹא-יָשַׁבְתִּי בְסוֹד-מְשַׂחֲקִים, וָאֶעְלֹז: מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי-זַעַם מִלֵּאתָנִי.
יח לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה; מֵאֲנָה, הֵרָפֵא--הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ. {ס}
יט לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה, אִם-תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד, וְאִם-תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, כְּפִי תִהְיֶה; יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ, וְאַתָּה לֹא-תָשׁוּב אֲלֵיהֶם.
כ וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה, לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה, וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ, וְלֹא-יוּכְלוּ לָךְ: כִּי-אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ, נְאֻם-יְהוָה.
כא וְהִצַּלְתִּיךָ, מִיַּד רָעִים; וּפְדִתִיךָ, מִכַּף עָרִצִים. {ס}
|
|
