|
תנ"ך נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק יא
א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.
ב שִׁמְעוּ, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת; וְדִבַּרְתֶּם אֶל-אִישׁ יְהוּדָה, וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
ג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָרוּר הָאִישׁ--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת.
ד אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה, אֶתְכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.
ה לְמַעַן הָקִים אֶת-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ--כַּיּוֹם הַזֶּה; וָאַעַן וָאֹמַר, אָמֵן יְהוָה. {פ}
ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי, קְרָא אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: שִׁמְעוּ, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם, אוֹתָם.
ז כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, לֵאמֹר: שִׁמְעוּ, בְּקוֹלִי.
ח וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ, אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע; וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַבְּרִית-הַזֹּאת, אֲשֶׁר-צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת--וְלֹא עָשׂוּ. {ס}
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: נִמְצָא-קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה, וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
י שָׁבוּ עַל-עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי, וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם; הֵפֵרוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל, וּבֵית יְהוּדָה, אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם. {ס}
יא לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה, אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה; וְזָעֲקוּ אֵלַי, וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם.
יב וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וְזָעֲקוּ אֶל-הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם; וְהוֹשֵׁעַ לֹא-יוֹשִׁיעוּ לָהֶם, בְּעֵת רָעָתָם.
יג כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה; וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת--מִזְבְּחוֹת, לְקַטֵּר לַבָּעַל. {ס}
יד וְאַתָּה, אַל-תִּתְפַּלֵּל בְּעַד-הָעָם הַזֶּה, וְאַל-תִּשָּׂא בַעֲדָם, רִנָּה וּתְפִלָּה: כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי--בְּעַד רָעָתָם. {ס}
טו מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי, עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים, וּבְשַׂר-קֹדֶשׁ, יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ: כִּי רָעָתֵכִי, אָז תַּעֲלֹזִי.
טז זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי-תֹאַר, קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ--לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה, הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ, וְרָעוּ, דָּלִיּוֹתָיו.
יז וַיהוָה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ, דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה: בִּגְלַל רָעַת בֵּית-יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה, אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם לְהַכְעִסֵנִי--לְקַטֵּר לַבָּעַל. {פ}
יח וַיהוָה הוֹדִיעַנִי, וָאֵדָעָה; אָז, הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם.
יט וַאֲנִי, כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ; וְלֹא-יָדַעְתִּי כִּי-עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת, נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים--וּשְׁמוֹ, לֹא-יִזָּכֵר עוֹד.
כ וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב; אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת-רִיבִי. {ס}
כא לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה עַל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשְׁךָ, לֵאמֹר: לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ. {פ}
כב לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד, עֲלֵיהֶם: הַבַּחוּרִים, יָמֻתוּ בַחֶרֶב, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, יָמֻתוּ בָּרָעָב.
כג וּשְׁאֵרִית, לֹא תִהְיֶה לָהֶם: כִּי-אָבִיא רָעָה אֶל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם. {ס}
|
|