|
תנ"ך נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק ה
א שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם, וּרְאוּ-נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ, אִם-תִּמְצְאוּ אִישׁ, אִם-יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה--וְאֶסְלַח, לָהּ.
ב וְאִם חַי-יְהוָה, יֹאמֵרוּ; לָכֵן לַשֶּׁקֶר, יִשָּׁבֵעוּ.
ג יְהוָה, עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה--הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא-חָלוּ, כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר; חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע, מֵאֲנוּ לָשׁוּב.
ד וַאֲנִי אָמַרְתִּי, אַךְ-דַּלִּים הֵם; נוֹאֲלוּ--כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם.
ה אֵלְכָה-לִּי אֶל-הַגְּדֹלִים, וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם--כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם; אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל, נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת.
ו עַל-כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם--נָמֵר שֹׁקֵד עַל-עָרֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף: כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.
ז אֵי לָזֹאת, אסלוח- (אֶסְלַח-) לָךְ--בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי, וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים; וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם וַיִּנְאָפוּ, וּבֵית זוֹנָה יִתְגּוֹדָדוּ.
ח סוּסִים מְיֻזָּנִים, מַשְׁכִּים הָיוּ; אִישׁ אֶל-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, יִצְהָלוּ.
ט הַעַל-אֵלֶּה לוֹא-אֶפְקֹד, נְאֻם-יְהוָה; וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר-כָּזֶה, לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי. {ס}
י עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ, וְכָלָה אַל-תַּעֲשׂוּ; הָסִירוּ, נְטִישׁוֹתֶיהָ, כִּי לוֹא לַיהוָה, הֵמָּה.
יא כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי, בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה--נְאֻם-יְהוָה.
יב כִּחֲשׁוּ, בַּיהוָה, וַיֹּאמְרוּ, לוֹא-הוּא; וְלֹא-תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה.
יג וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ, וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם; כֹּה יֵעָשֶׂה, לָהֶם. {ס}
יד לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, יַעַן דַּבֶּרְכֶם, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה: הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ, וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים--וַאֲכָלָתַם.
טו הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: גּוֹי אֵיתָן הוּא, גּוֹי מֵעוֹלָם הוּא--גּוֹי לֹא-תֵדַע לְשֹׁנוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע מַה-יְדַבֵּר.
טז אַשְׁפָּתוֹ, כְּקֶבֶר פָּתוּחַ; כֻּלָּם, גִּבּוֹרִים.
יז וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ, יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ--יֹאכַל צֹאנְךָ וּבְקָרֶךָ, יֹאכַל גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתֶךָ; יְרֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵנָּה--בֶּחָרֶב.
יח וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה, נְאֻם-יְהוָה, לֹא-אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם, כָּלָה.
יט וְהָיָה, כִּי תֹאמְרוּ, תַּחַת מֶה עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָנוּ, אֶת-כָּל-אֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם--כֵּן תַּעַבְדוּ זָרִים, בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם. {פ}
כ הַגִּידוּ זֹאת, בְּבֵית יַעֲקֹב; וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה, לֵאמֹר.
כא שִׁמְעוּ-נָא זֹאת, עַם סָכָל וְאֵין לֵב: עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ.
כב הַאוֹתִי לֹא-תִירָאוּ נְאֻם-יְהוָה, אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק-עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ; וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ.
כג וְלָעָם הַזֶּה הָיָה, לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה: סָרוּ, וַיֵּלֵכוּ.
כד וְלוֹא-אָמְרוּ בִלְבָבָם, נִירָא נָא אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם וירה (יוֹרֶה) וּמַלְקוֹשׁ, בְּעִתּוֹ; שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר, יִשְׁמָר-לָנוּ.
כה עֲוֹנוֹתֵיכֶם, הִטּוּ-אֵלֶּה; וְחַטֹּאותֵיכֶם, מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם.
כו כִּי-נִמְצְאוּ בְעַמִּי, רְשָׁעִים: יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים, הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ.
כז כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף, כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה; עַל-כֵּן גָּדְלוּ, וַיַּעֲשִׁירוּ.
כח שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ, גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי-רָע--דִּין לֹא-דָנוּ, דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ; וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים, לֹא שָׁפָטוּ.
כט הַעַל-אֵלֶּה לֹא-אֶפְקֹד, נְאֻם-יְהוָה; אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר-כָּזֶה, לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי. {ס}
ל שַׁמָּה, וְשַׁעֲרוּרָה, נִהְיְתָה, בָּאָרֶץ.
לא הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר, וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל-יְדֵיהֶם, וְעַמִּי, אָהֲבוּ כֵן; וּמַה-תַּעֲשׂוּ, לְאַחֲרִיתָהּ.
|
|