| |
תנ"ך  נביאים ירמיהו
ירמיהו פרק ג
א לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר, הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד--הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף, הָאָרֶץ הַהִיא; וְאַתְּ, זָנִית רֵעִים רַבִּים--וְשׁוֹב אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה.
ב שְׂאִי-עֵינַיִךְ עַל-שְׁפָיִם וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא שגלת (שֻׁכַּבְתְּ)--עַל-דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם, כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר; וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ, בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ.
ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.
ד הֲלוֹא מֵעַתָּה, קראתי (קָרָאת) לִי אָבִי; אַלּוּף נְעֻרַי, אָתָּה.
ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם, אִם-יִשְׁמֹר לָנֶצַח; הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת, וַתּוּכָל. {פ}
ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, הֲרָאִיתָ, אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל; הֹלְכָה הִיא עַל-כָּל-הַר גָּבֹהַּ, וְאֶל-תַּחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן--וַתִּזְנִי-שָׁם.
ז וָאֹמַר, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב--וְלֹא-שָׁבָה; ותראה (וַתֵּרֶא) בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ, יְהוּדָה.
ח וָאֵרֶא, כִּי עַל-כָּל-אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל, שִׁלַּחְתִּיהָ, וָאֶתֵּן אֶת-סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ; וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה, אֲחוֹתָהּ--וַתֵּלֶךְ, וַתִּזֶן גַּם-הִיא.
ט וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ, וַתֶּחֱנַף אֶת-הָאָרֶץ; וַתִּנְאַף אֶת-הָאֶבֶן, וְאֶת-הָעֵץ.
י וְגַם-בְּכָל-זֹאת, לֹא-שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה--בְּכָל-לִבָּהּ: כִּי אִם-בְּשֶׁקֶר, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל, מִבֹּגֵדָה, יְהוּדָה.
יב הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה, וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם-יְהוָה--לוֹא-אַפִּיל פָּנַי, בָּכֶם: כִּי-חָסִיד אֲנִי נְאֻם-יְהוָה, לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.
יג אַךְ דְּעִי עֲוֹנֵךְ, כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ; וַתְּפַזְּרִי אֶת-דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים, תַּחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן, וּבְקוֹלִי לֹא-שְׁמַעְתֶּם, נְאֻם-יְהוָה.
יד שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם-יְהוָה, כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם; וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, צִיּוֹן.
טו וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים, כְּלִבִּי; וְרָעוּ אֶתְכֶם, דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל.
טז וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה, נְאֻם-יְהוָה--לֹא-יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, וְלֹא יַעֲלֶה עַל-לֵב; וְלֹא יִזְכְּרוּ-בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ, וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד.
יז בָּעֵת הַהִיא, יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יְהוָה, וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל-הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה, לִירוּשָׁלִָם; וְלֹא-יֵלְכוּ עוֹד--אַחֲרֵי, שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. {ס}
יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה, יֵלְכוּ בֵית-יְהוּדָה עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְיָבֹאוּ יַחְדָּו, מֵאֶרֶץ צָפוֹן, עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם.
יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, וְאֶתֶּן-לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם; וָאֹמַר, אָבִי תקראו- (תִּקְרְאִי-) לִי, וּמֵאַחֲרַי, לֹא תשובו (תָשׁוּבִי).
כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה, מֵרֵעָהּ; כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה.
כא קוֹל עַל-שְׁפָיִים נִשְׁמָע, בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי הֶעֱווּ אֶת-דַּרְכָּם, שָׁכְחוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
כב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם; הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
כג אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת, הָמוֹן הָרִים; אָכֵן בַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
כד וְהַבֹּשֶׁת, אָכְלָה אֶת-יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ--מִנְּעוּרֵינוּ: אֶת-צֹאנָם, וְאֶת-בְּקָרָם, אֶת-בְּנֵיהֶם, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם.
כה נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ, וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ--כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה; וְלֹא שָׁמַעְנוּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. {ס}
|
|
