|
תנ"ך נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק כא
א בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חֶפְצִי-בָהּ.
ב וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה--כְּתוֹעֲבֹת, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ג וַיָּשָׁב, וַיִּבֶן אֶת-הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר אִבַּד, חִזְקִיָּהוּ אָבִיו; וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל, וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעֲבֹד אֹתָם.
ד וּבָנָה מִזְבְּחֹת, בְּבֵית יְהוָה, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת-שְׁמִי.
ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת, לְכָל-צְבָא הַשָּׁמָיִם, בִּשְׁתֵּי, חַצְרוֹת בֵּית-יְהוָה.
ו וְהֶעֱבִיר אֶת-בְּנוֹ, בָּאֵשׁ, וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ, וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים: הִרְבָּה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה--לְהַכְעִיס.
ז וַיָּשֶׂם, אֶת-פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה--בַּבַּיִת, אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל-דָּוִד וְאֶל-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אָשִׂים אֶת-שְׁמִי לְעוֹלָם.
ח וְלֹא אֹסִיף, לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם: רַק אִם-יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים, וּלְכָל-הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה.
ט וְלֹא, שָׁמֵעוּ; וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה, לַעֲשׂוֹת אֶת-הָרָע, מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
י וַיְדַבֵּר יְהוָה בְּיַד-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, לֵאמֹר.
יא יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה--הֵרַע, מִכֹּל אֲשֶׁר-עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו; וַיַּחֲטִא גַם-אֶת-יְהוּדָה, בְּגִלּוּלָיו. {ס}
יב לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה, עַל-יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה: אֲשֶׁר, כָּל-שמעיו (שֹׁמְעָהּ)--תִּצַּלְנָה, שְׁתֵּי אָזְנָיו.
יג וְנָטִיתִי עַל-יְרוּשָׁלִַם, אֵת קָו שֹׁמְרוֹן, וְאֶת-מִשְׁקֹלֶת, בֵּית אַחְאָב; וּמָחִיתִי אֶת-יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר-יִמְחֶה אֶת-הַצַּלַּחַת, מָחָה, וְהָפַךְ, עַל-פָּנֶיהָ.
יד וְנָטַשְׁתִּי, אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי, וּנְתַתִּים, בְּיַד אֹיְבֵיהֶם; וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה, לְכָל-אֹיְבֵיהֶם.
טו יַעַן, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינַי, וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים, אֹתִי--מִן-הַיּוֹם, אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם, וְעַד, הַיּוֹם הַזֶּה.
טז וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה, הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר-מִלֵּא אֶת-יְרוּשָׁלִַם, פֶּה לָפֶה--לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יְהוּדָה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.
יז וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
יח וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּגַן-בֵּיתוֹ בְּגַן-עֻזָּא; וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
יט בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אָמוֹן בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, מְשֻׁלֶּמֶת בַּת-חָרוּץ מִן-יָטְבָה.
כ וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, מְנַשֶּׁה אָבִיו.
כא וַיֵּלֶךְ, בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ אָבִיו; וַיַּעֲבֹד, אֶת-הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו, וַיִּשְׁתַּחוּ, לָהֶם.
כב וַיַּעֲזֹב, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו; וְלֹא הָלַךְ, בְּדֶרֶךְ יְהוָה.
כג וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי-אָמוֹן, עָלָיו; וַיָּמִיתוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, בְּבֵיתוֹ.
כד וַיַּךְ, עַם-הָאָרֶץ, אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים, עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן; וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו.
כה וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן, אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
כו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ, בְּגַן-עֻזָּא; וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
|
|