| |
תנ"ך  נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק טז
א בִּשְׁנַת שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ, מָלַךְ אָחָז בֶּן-יוֹתָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ב בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָחָז בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְלֹא-עָשָׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו--כְּדָוִד אָבִיו.
ג וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וְגַם אֶת-בְּנוֹ, הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ, כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ד וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת, וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת, כָּל-עֵץ רַעֲנָן.
ה אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם וּפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, יְרוּשָׁלִַם--לַמִּלְחָמָה; וַיָּצֻרוּ, עַל-אָחָז, וְלֹא יָכְלוּ, לְהִלָּחֵם.
ו בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים, מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}
ז וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים, אֶל-תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לֵאמֹר, עַבְדְּךָ וּבִנְךָ, אָנִי; עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ-אֲרָם, וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַקּוֹמִים, עָלָי.
ח וַיִּקַּח אָחָז אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב, הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה, וּבְאֹצְרוֹת, בֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, שֹׁחַד.
ט וַיִּשְׁמַע אֵלָיו, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל-דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ, וַיַּגְלֶהָ קִירָה; וְאֶת-רְצִין, הֵמִית.
י וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, דּוּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק; וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-תַּבְנִיתוֹ--לְכָל-מַעֲשֵׂהוּ.
יא וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-הַמִּזְבֵּחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק, כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, עַד-בּוֹא הַמֶּלֶךְ-אָחָז, מִדַּמָּשֶׂק.
יב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעַל עָלָיו.
יג וַיַּקְטֵר אֶת-עֹלָתוֹ וְאֶת-מִנְחָתוֹ, וַיַּסֵּךְ אֶת-נִסְכּוֹ; וַיִּזְרֹק אֶת-דַּם-הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר-לוֹ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ.
יד וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת, מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית יְהוָה; וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל-יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ, צָפוֹנָה.
טו ויצוהו (וַיְצַוֶּה) הַמֶּלֶךְ-אָחָז אֶת-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת-עֹלַת-הַבֹּקֶר וְאֶת-מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת-עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת-מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל-עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְכָל-דַּם עֹלָה וְכָל-דַּם-זֶבַח, עָלָיו תִּזְרֹק; וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה-לִּי, לְבַקֵּר.
טז וַיַּעַשׂ, אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, הַמֶּלֶךְ אָחָז.
יז וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת-הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת, וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם ואת- (אֶת-) הַכִּיֹּר, וְאֶת-הַיָּם הוֹרִד, מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ; וַיִּתֵּן אֹתוֹ, עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים.
יח וְאֶת-מיסך (מוּסַךְ) הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר-בָּנוּ בַבַּיִת, וְאֶת-מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה--הֵסֵב, בֵּית יְהוָה: מִפְּנֵי, מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
יט וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז, אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
כ וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
|
|
