| |
תנ"ך  נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק יא
א וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ, וראתה (רָאֲתָה) כִּי מֵת בְּנָהּ; וַתָּקָם, וַתְּאַבֵּד, אֵת, כָּל-זֶרַע הַמַּמְלָכָה.
ב וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת-הַמֶּלֶךְ-יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת-יוֹאָשׁ בֶּן-אֲחַזְיָה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ הממותתים (הַמּוּמָתִים)--אֹתוֹ וְאֶת-מֵינִקְתּוֹ, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת; וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ, וְלֹא הוּמָת.
ג וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה, מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים; וַעֲתַלְיָה, מֹלֶכֶת עַל-הָאָרֶץ. {פ}
ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת-שָׂרֵי המאיות (הַמֵּאוֹת), לַכָּרִי וְלָרָצִים, וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו, בֵּית יְהוָה; וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם, בְּבֵית יְהוָה, וַיַּרְא אֹתָם, אֶת-בֶּן-הַמֶּלֶךְ.
ה וַיְצַוֵּם לֵאמֹר, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם, בָּאֵי הַשַּׁבָּת, וְשֹׁמְרֵי, מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.
ו וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר, וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת, מַסָּח.
ז וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם, כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת בֵּית-יְהוָה, אֶל-הַמֶּלֶךְ.
ח וְהִקַּפְתֶּם עַל-הַמֶּלֶךְ סָבִיב, אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל-הַשְּׂדֵרוֹת, יוּמָת; וִהְיוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ.
ט וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי המאיות (הַמֵּאוֹת), כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת-אֲנָשָׁיו, בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת; וַיָּבֹאוּ, אֶל-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.
י וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי המאיות (הַמֵּאוֹת), אֶת-הַחֲנִית וְאֶת-הַשְּׁלָטִים, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ דָּוִד--אֲשֶׁר, בְּבֵית יְהוָה.
יא וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד-כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית, לַמִּזְבֵּחַ, וְלַבָּיִת--עַל-הַמֶּלֶךְ, סָבִיב.
יב וַיּוֹצִא אֶת-בֶּן-הַמֶּלֶךְ, וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת-הַנֵּזֶר וְאֶת-הָעֵדוּת, וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ, וַיִּמְשָׁחֻהוּ; וַיַּכּוּ-כָף--וַיֹּאמְרוּ, יְחִי הַמֶּלֶךְ. {ס}
יג וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה, אֶת-קוֹל הָרָצִין הָעָם; וַתָּבֹא אֶל-הָעָם, בֵּית יְהוָה.
יד וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל-הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט, וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ, וְכָל-עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ, וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת; וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת-בְּגָדֶיהָ, וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר.
טו וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת-שָׂרֵי המאיות (הַמֵּאוֹת) פְּקֻדֵי הַחַיִל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל-מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת, וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ, הָמֵת בֶּחָרֶב: כִּי אָמַר הַכֹּהֵן, אַל-תּוּמַת בֵּית יְהוָה.
טז וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם, וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ-מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ; וַתּוּמַת, שָׁם. {ס}
יז וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת-הַבְּרִית, בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, לִהְיוֹת לְעָם, לַיהוָה; וּבֵין הַמֶּלֶךְ, וּבֵין הָעָם.
יח וַיָּבֹאוּ כָל-עַם הָאָרֶץ בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ, אֶת-מִזְבְּחֹתָו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב, וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל, הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת; וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדֹּת, עַל-בֵּית יְהוָה.
יט וַיִּקַּח אֶת-שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת-הַכָּרִי וְאֶת-הָרָצִים וְאֵת כָּל-עַם הָאָרֶץ, וַיֹּרִידוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה, וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶךְ-שַׁעַר הָרָצִים, בֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיֵּשֶׁב, עַל-כִּסֵּא הַמְּלָכִים.
כ וַיִּשְׂמַח כָּל-עַם-הָאָרֶץ, וְהָעִיר שָׁקָטָה; וְאֶת-עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב, בֵּית מלך (הַמֶּלֶךְ). {ס}
|
|
