|
תנ"ך נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק י
א וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים, בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן, אֶל-שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים, וְאֶל-הָאֹמְנִים אַחְאָב, לֵאמֹר.
ב וְעַתָּה, כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם, וְאִתְּכֶם, בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם; וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים, וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק.
ג וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְשַׂמְתֶּם, עַל-כִּסֵּא אָבִיו; וְהִלָּחֲמוּ, עַל-בֵּית אֲדֹנֵיכֶם.
ד וַיִּרְאוּ, מְאֹד מְאֹד, וַיֹּאמְרוּ, הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו; וְאֵיךְ, נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ.
ה וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל-הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל-יֵהוּא לֵאמֹר, עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ, וְכֹל אֲשֶׁר-תֹּאמַר אֵלֵינוּ, נַעֲשֶׂה: לֹא-נַמְלִךְ אִישׁ, הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
ו וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר, אִם-לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת-רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי-אֲדֹנֵיכֶם, וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר, יִזְרְעֶאלָה; וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ, אֶת-גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם.
ז וַיְהִי, כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ; וַיָּשִׂימוּ אֶת-רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים, וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה.
ח וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ וַיַּגֶּד-לוֹ לֵאמֹר, הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי-הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר, שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר--עַד-הַבֹּקֶר.
ט וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד, וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-הָעָם, צַדִּקִים אַתֶּם; הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל-אֲדֹנִי, וָאֶהְרְגֵהוּ, וּמִי הִכָּה, אֶת-כָּל-אֵלֶּה.
י דְּעוּ אֵפוֹא, כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהוָה אַרְצָה, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, עַל-בֵּית אַחְאָב; וַיהוָה עָשָׂה--אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ.
יא וַיַּךְ יֵהוּא, אֵת כָּל-הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, וְכָל-גְּדֹלָיו, וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו--עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ, שָׂרִיד.
יב וַיָּקָם, וַיָּבֹא, וַיֵּלֶךְ, שֹׁמְרוֹן--הוּא בֵּית-עֵקֶד הָרֹעִים, בַּדָּרֶךְ.
יג וְיֵהוּא, מָצָא אֶת-אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר, מִי אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ, וּבְנֵי הַגְּבִירָה.
יד וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים, וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים; וַיִּשְׁחָטוּם אֶל-בּוֹר בֵּית-עֵקֶד, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ, וְלֹא-הִשְׁאִיר אִישׁ, מֵהֶם. {ס}
טו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת-יְהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ, וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ, תְּנָה אֶת-יָדֶךָ; וַיִּתֵּן יָדוֹ, וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל-הַמֶּרְכָּבָה.
טז וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה; וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ, בְּרִכְבּוֹ.
יז וַיָּבֹא, שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת-כָּל-הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן, עַד-הִשְׁמִדוֹ--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל-אֵלִיָּהוּ. {פ}
יח וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא, אֶת-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַחְאָב עָבַד אֶת-הַבַּעַל מְעָט; יֵהוּא, יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה.
יט וְעַתָּה כָל-נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל-עֹבְדָיו וְכָל-כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל-יִפָּקֵד, כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל--כֹּל אֲשֶׁר-יִפָּקֵד, לֹא יִחְיֶה; וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה, לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת-עֹבְדֵי הַבָּעַל.
כ וַיֹּאמֶר יֵהוּא, קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל--וַיִּקְרָאוּ.
כא וַיִּשְׁלַח יֵהוּא, בְּכָל-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֹבְדֵי הַבַּעַל, וְלֹא-נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא-בָא; וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל, וַיִּמָּלֵא בֵית-הַבַּעַל פֶּה לָפֶה.
כב וַיֹּאמֶר, לַאֲשֶׁר עַל-הַמֶּלְתָּחָה, הוֹצֵא לְבוּשׁ, לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל; וַיֹּצֵא לָהֶם, הַמַּלְבּוּשׁ.
כג וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב, בֵּית הַבָּעַל; וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל, חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן-יֶשׁ-פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהוָה--כִּי אִם-עֹבְדֵי הַבַּעַל, לְבַדָּם.
כד וַיָּבֹאוּ, לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת; וְיֵהוּא שָׂם-לוֹ בַחוּץ, שְׁמֹנִים אִישׁ, וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִמָּלֵט מִן-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל-יְדֵיכֶם, נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ.
כה וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה, וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל-יֵצֵא, וַיַּכּוּם, לְפִי-חָרֶב; וַיַּשְׁלִכוּ, הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים, וַיֵּלְכוּ, עַד-עִיר בֵּית-הַבָּעַל.
כו וַיֹּצִאוּ אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית-הַבַּעַל, וַיִּשְׂרְפוּהָ.
כז וַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם.
כח וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת-הַבַּעַל, מִיִּשְׂרָאֵל.
כט רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל--לֹא-סָר יֵהוּא, מֵאַחֲרֵיהֶם: עֶגְלֵי, הַזָּהָב, אֲשֶׁר בֵּית-אֵל, וַאֲשֶׁר בְּדָן. {פ}
ל וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יֵהוּא, יַעַן אֲשֶׁר-הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי--כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב: בְּנֵי רְבִעִים, יֵשְׁבוּ לְךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.
לא וְיֵהוּא, לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת-יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל--בְּכָל-לְבָבוֹ: לֹא סָר, מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא, אֶת-יִשְׂרָאֵל.
לב בַּיָּמִים הָהֵם--הֵחֵל יְהוָה, לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל; וַיַּכֵּם חֲזָאֵל, בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
לג מִן-הַיַּרְדֵּן, מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי--מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל-נַחַל אַרְנֹן, וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.
לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ: הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.
לו וְהַיָּמִים, אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל-יִשְׂרָאֵל--עֶשְׂרִים-וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, בְּשֹׁמְרוֹן. {פ}
|
|