| |
תנ"ך  נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק ח
א וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ לֵאמֹר, קוּמִי וּלְכִי אתי (אַתְּ) וּבֵיתֵךְ, וְגוּרִי, בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי: כִּי-קָרָא יְהוָה לָרָעָב, וְגַם-בָּא אֶל-הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים.
ב וַתָּקָם, הָאִשָּׁה, וַתַּעַשׂ, כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ, וַתָּגָר בְּאֶרֶץ-פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים.
ג וַיְהִי, מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים, וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה, מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים; וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֶל-בֵּיתָהּ וְאֶל-שָׂדָהּ.
ד וְהַמֶּלֶךְ, מְדַבֵּר אֶל-גֵּחֲזִי, נַעַר אִישׁ-הָאֱלֹהִים, לֵאמֹר: סַפְּרָה-נָּא לִי, אֵת כָּל-הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר-עָשָׂה אֱלִישָׁע. {ס}
ה וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ, אֵת אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-הַמֵּת, וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל-הַמֶּלֶךְ, עַל-בֵּיתָהּ וְעַל-שָׂדָהּ; וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ--זֹאת הָאִשָּׁה, וְזֶה-בְּנָהּ אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֱלִישָׁע.
ו וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה, וַתְּסַפֶּר-לוֹ; וַיִּתֶּן-לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר, הָשֵׁיב אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ וְאֵת כָּל-תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה, מִיּוֹם עָזְבָה אֶת-הָאָרֶץ, וְעַד-עָתָּה. {פ}
ז וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד-הֵנָּה.
ח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-חֲזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ, לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת-יְהוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה.
ט וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל, לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל-טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל; וַיָּבֹא, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, וַיֹּאמֶר בִּנְךָ בֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה.
י וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, לֵךְ אֱמָר-לא (לוֹ) חָיֹה תִחְיֶה; וְהִרְאַנִי יְהוָה, כִּי-מוֹת יָמוּת.
יא וַיַּעֲמֵד אֶת-פָּנָיו, וַיָּשֶׂם עַד-בֹּשׁ; וַיֵּבְךְּ, אִישׁ הָאֱלֹהִים.
יב וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל, מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה; וַיֹּאמֶר כִּי-יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג, וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ, וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ.
יג וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל--כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב, כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל-אֲרָם.
יד וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע, וַיָּבֹא אֶל-אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה-אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע; וַיֹּאמֶר, אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה.
טו וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם, וַיִּפְרֹשׂ עַל-פָּנָיו, וַיָּמֹת; וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל, תַּחְתָּיו. {פ}
טז וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וִיהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ יְהוּדָה--מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן-יְהוֹשָׁפָט, מֶלֶךְ יְהוּדָה.
יז בֶּן-שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ; וּשְׁמֹנֶה שנה (שָׁנִים), מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
יח וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב--כִּי בַּת-אַחְאָב, הָיְתָה-לּוֹ לְאִשָּׁה; וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה.
יט וְלֹא-אָבָה יְהוָה לְהַשְׁחִית אֶת-יְהוּדָה, לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ: כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ, לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו--כָּל-הַיָּמִים.
כ בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה; וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ.
כא וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה, וְכָל-הָרֶכֶב עִמּוֹ; וַיְהִי-הוּא קָם לַיְלָה, וַיַּכֶּה אֶת-אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב, וַיָּנָס הָעָם, לְאֹהָלָיו.
כב וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה; אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה, בָּעֵת הַהִיא.
כג וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם, וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
כד וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד; וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
כה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה.
כו בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ, בַּת-עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
כז וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּבֵית אַחְאָב: כִּי חֲתַן בֵּית-אַחְאָב, הוּא.
כח וַיֵּלֶךְ אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב, לַמִּלְחָמָה עִם-חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם--בְּרָמֹת גִּלְעָד; וַיַּכּוּ אֲרַמִּים, אֶת-יוֹרָם.
כט וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל, מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם; וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל--כִּי-חֹלֶה הוּא. {פ}
|
|
