|
תנ"ך נביאים מלכים א
מלכים א פרק כ
א וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם, קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ, וְסוּס וָרָכֶב; וַיַּעַל, וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן, וַיִּלָּחֶם, בָּהּ.
ב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, הָעִירָה.
ג וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה אָמַר בֶּן-הֲדַד, כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ, לִי-הוּא; וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים, לִי-הֵם.
ד וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר, כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ: לְךָ אֲנִי, וְכָל-אֲשֶׁר-לִי.
ה וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, וַיֹּאמְרוּ, כֹּה-אָמַר בֶּן-הֲדַד לֵאמֹר: כִּי-שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ לִי תִתֵּן.
ו כִּי אִם-כָּעֵת מָחָר, אֶשְׁלַח אֶת-עֲבָדַי אֵלֶיךָ, וְחִפְּשׂוּ אֶת-בֵּיתְךָ, וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ; וְהָיָה כָּל-מַחְמַד עֵינֶיךָ, יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ.
ז וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, לְכָל-זִקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר דְּעוּ-נָא וּרְאוּ, כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ: כִּי-שָׁלַח אֵלַי לְנָשַׁי וּלְבָנַי, וּלְכַסְפִּי וְלִזְהָבִי, וְלֹא מָנַעְתִּי, מִמֶּנּוּ.
ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל-הַזְּקֵנִים, וְכָל-הָעָם: אַל-תִּשְׁמַע, וְלוֹא תֹאבֶה.
ט וַיֹּאמֶר לְמַלְאֲכֵי בֶן-הֲדַד, אִמְרוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֶל-עַבְדְּךָ בָרִאשֹׁנָה אֶעֱשֶׂה, וְהַדָּבָר הַזֶּה, לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת; וַיֵּלְכוּ, הַמַּלְאָכִים, וַיְשִׁבֻהוּ, דָּבָר.
י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו, בֶּן-הֲדַד, וַיֹּאמֶר, כֹּה-יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ: אִם-יִשְׂפֹּק, עֲפַר שֹׁמְרוֹן, לִשְׁעָלִים, לְכָל-הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי.
יא וַיַּעַן מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ, אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ.
יב וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא שֹׁתֶה הוּא וְהַמְּלָכִים, בַּסֻּכּוֹת; וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו שִׂימוּ, וַיָּשִׂימוּ עַל-הָעִיר.
יג וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד, נִגַּשׁ אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲרָאִיתָ אֵת כָּל-הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה; הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְךָ הַיּוֹם, וְיָדַעְתָּ כִּי-אֲנִי יְהוָה.
יד וַיֹּאמֶר אַחְאָב, בְּמִי, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת; וַיֹּאמֶר מִי-יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה, וַיֹּאמֶר אָתָּה.
טו וַיִּפְקֹד, אֶת-נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, וַיִּהְיוּ, מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים; וְאַחֲרֵיהֶם, פָּקַד אֶת-כָּל-הָעָם כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--שִׁבְעַת אֲלָפִים.
טז וַיֵּצְאוּ, בַּצָּהֳרָיִם; וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת, הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ--עֹזֵר אֹתוֹ.
יז וַיֵּצְאוּ, נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת--בָּרִאשֹׁנָה; וַיִּשְׁלַח בֶּן-הֲדַד, וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר, אֲנָשִׁים, יָצְאוּ מִשֹּׁמְרוֹן.
יח וַיֹּאמֶר אִם-לְשָׁלוֹם יָצָאוּ, תִּפְשׂוּם חַיִּים; וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ, חַיִּים תִּפְשׂוּם.
יט וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן-הָעִיר, נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, וְהַחַיִל, אֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם.
כ וַיַּכּוּ, אִישׁ אִישׁוֹ, וַיָּנֻסוּ אֲרָם, וַיִּרְדְּפֵם יִשְׂרָאֵל; וַיִּמָּלֵט, בֶּן-הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם, עַל-סוּס, וּפָרָשִׁים.
כא וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-הַסּוּס וְאֶת-הָרָכֶב, וְהִכָּה בַאֲרָם, מַכָּה גְדוֹלָה.
כב וַיִּגַּשׁ הַנָּבִיא, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ הִתְחַזַּק, וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה: כִּי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, מֶלֶךְ אֲרָם עֹלֶה עָלֶיךָ. {פ}
כג וְעַבְדֵי מֶלֶךְ-אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו, אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם, עַל-כֵּן, חָזְקוּ מִמֶּנּוּ; וְאוּלָם, נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר--אִם-לֹא נֶחֱזַק, מֵהֶם.
כד וְאֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, עֲשֵׂה: הָסֵר הַמְּלָכִים אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, וְשִׂים פַּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם.
כה וְאַתָּה תִמְנֶה-לְךָ חַיִל כַּחַיִל הַנֹּפֵל מֵאוֹתָךְ וְסוּס כַּסּוּס וְרֶכֶב כָּרֶכֶב, וְנִלָּחֲמָה אוֹתָם בַּמִּישׁוֹר--אִם-לֹא נֶחֱזַק, מֵהֶם; וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם, וַיַּעַשׂ כֵּן. {פ}
כו וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל.
כז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הָתְפָּקְדוּ וְכָלְכְּלוּ, וַיֵּלְכוּ, לִקְרָאתָם; וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּם, כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים, וַאֲרָם, מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.
כח וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹהֵי הָרִים יְהוָה, וְלֹא-אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא--וְנָתַתִּי אֶת-כָּל-הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, בְּיָדֶךָ, וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.
כט וַיַּחֲנוּ אֵלֶּה נֹכַח-אֵלֶּה, שִׁבְעַת יָמִים; וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַתִּקְרַב הַמִּלְחָמָה, וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי, בְּיוֹם אֶחָד.
ל וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל-הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה, עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים; וּבֶן-הֲדַד נָס, וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר.
לא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, עֲבָדָיו, הִנֵּה-נָא שָׁמַעְנוּ, כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי-מַלְכֵי חֶסֶד הֵם; נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ, וְנֵצֵא אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--אוּלַי, יְחַיֶּה אֶת-נַפְשֶׁךָ.
לב וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ, עַבְדְּךָ בֶן-הֲדַד אָמַר תְּחִי-נָא נַפְשִׁי; וַיֹּאמֶר הַעוֹדֶנּוּ חַי, אָחִי הוּא.
לג וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ, וַיֹּאמְרוּ אָחִיךָ בֶן-הֲדַד, וַיֹּאמֶר, בֹּאוּ קָחֻהוּ; וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן-הֲדַד, וַיַּעֲלֵהוּ עַל-הַמֶּרְכָּבָה.
לד וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב, וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן, וַאֲנִי, בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ; וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית, וַיְשַׁלְּחֵהוּ. {ס}
לה וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, אָמַר אֶל-רֵעֵהוּ בִּדְבַר יְהוָה--הַכֵּינִי נָא; וַיְמָאֵן הָאִישׁ, לְהַכֹּתוֹ.
לו וַיֹּאמֶר לוֹ, יַעַן אֲשֶׁר לֹא-שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה, הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי, וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה; וַיֵּלֶךְ, מֵאֶצְלוֹ, וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה, וַיַּכֵּהוּ.
לז וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר, וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא; וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ, הַכֵּה וּפָצֹעַ.
לח וַיֵּלֶךְ, הַנָּבִיא, וַיַּעֲמֹד לַמֶּלֶךְ, עַל-הַדָּרֶךְ; וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר, עַל-עֵינָיו.
לט וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב-הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה-אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה--אִם-הִפָּקֵד יִפָּקֵד, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר-כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל.
מ וַיְהִי עַבְדְּךָ, עֹשֵׂה הֵנָּה וָהֵנָּה--וְהוּא אֵינֶנּוּ; וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל כֵּן מִשְׁפָּטֶךָ, אַתָּה חָרָצְתָּ.
מא וַיְמַהֵר--וַיָּסַר אֶת-הָאֲפֵר, מעל (מֵעֲלֵי) עֵינָיו; וַיַּכֵּר אֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵהַנְּבִיאִים הוּא.
מב וַיֹּאמֶר אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת-אִישׁ-חֶרְמִי, מִיָּד--וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ, וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ.
מג וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל עַל-בֵּיתוֹ, סַר וְזָעֵף; וַיָּבֹא, שֹׁמְרוֹנָה. {פ}
|
|