| |
תנ"ך  נביאים שמואל ב
שמואל ב פרק יז
א וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל, אֶל-אַבְשָׁלוֹם: אֶבְחֲרָה נָּא, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי-דָוִד, הַלָּיְלָה.
ב וְאָבוֹא עָלָיו, וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם, וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ, וְנָס כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ; וְהִכֵּיתִי אֶת-הַמֶּלֶךְ, לְבַדּוֹ.
ג וְאָשִׁיבָה כָל-הָעָם, אֵלֶיךָ: כְּשׁוּב הַכֹּל--הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, כָּל-הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם.
ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם, וּבְעֵינֵי, כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
ה וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, קְרָא נָא, גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי; וְנִשְׁמְעָה מַה-בְּפִיו, גַּם-הוּא.
ו וַיָּבֹא חוּשַׁי, אֶל-אַבְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה דִּבֶּר אֲחִיתֹפֶל, הֲנַעֲשֶׂה אֶת-דְּבָרוֹ; אִם-אַיִן, אַתָּה דַבֵּר. {ס}
ז וַיֹּאמֶר חוּשַׁי, אֶל-אַבְשָׁלוֹם: לֹא-טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר-יָעַץ אֲחִיתֹפֶל, בַּפַּעַם הַזֹּאת.
ח וַיֹּאמֶר חוּשַׁי, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה, כְּדֹב שַׁכּוּל, בַּשָּׂדֶה; וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה, וְלֹא יָלִין אֶת-הָעָם.
ט הִנֵּה עַתָּה הוּא-נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים, אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת; וְהָיָה, כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה, וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר, הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם.
י וְהוּא גַם-בֶּן-חַיִל, אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה--הִמֵּס יִמָּס: כִּי-יֹדֵעַ כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי-גִבּוֹר אָבִיךָ, וּבְנֵי-חַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ.
יא כִּי יָעַצְתִּי, הֵאָסֹף יֵאָסֵף עָלֶיךָ כָל-יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם, לָרֹב; וּפָנֶיךָ הֹלְכִים, בַּקְרָב.
יב וּבָאנוּ אֵלָיו, באחת (בְּאַחַד) הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם, וְנַחְנוּ עָלָיו, כַּאֲשֶׁר יִפֹּל הַטַּל עַל-הָאֲדָמָה; וְלֹא-נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-אִתּוֹ, גַּם-אֶחָד.
יג וְאִם-אֶל-עִיר, יֵאָסֵף--וְהִשִּׂיאוּ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶל-הָעִיר הַהִיא, חֲבָלִים; וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד-הַנַּחַל, עַד אֲשֶׁר-לֹא-נִמְצָא שָׁם גַּם-צְרוֹר. {פ}
יד וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם, וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי, מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל; {ס} וַיהוָה צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה. {ס}
טו וַיֹּאמֶר חוּשַׁי, אֶל-צָדוֹק וְאֶל-אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים, כָּזֹאת וְכָזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת-אַבְשָׁלֹם, וְאֵת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְכָזֹאת וְכָזֹאת, יָעַצְתִּי אָנִי.
טז וְעַתָּה שִׁלְחוּ מְהֵרָה וְהַגִּידוּ לְדָוִד לֵאמֹר, אַל-תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר, וְגַם, עָבוֹר תַּעֲבוֹר--פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ, וּלְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ.
יז וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין-רֹגֵל, וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם, וְהֵם יֵלְכוּ, וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד: כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת, לָבוֹא הָעִירָה.
יח וַיַּרְא אֹתָם נַעַר, וַיַּגֵּד לְאַבְשָׁלֹם; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית-אִישׁ בְּבַחוּרִים, וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ--וַיֵּרְדוּ שָׁם.
יט וַתִּקַּח הָאִשָּׁה, וַתִּפְרֹשׂ אֶת-הַמָּסָךְ עַל-פְּנֵי הַבְּאֵר, וַתִּשְׁטַח עָלָיו, הָרִפוֹת; וְלֹא נוֹדַע, דָּבָר.
כ וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל-הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה, וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן, וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה, עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם; וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם. {ס}
כא וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתָּם, וַיַּעֲלוּ מֵהַבְּאֵר, וַיֵּלְכוּ, וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד; וַיֹּאמְרוּ אֶל-דָּוִד, קוּמוּ וְעִבְרוּ מְהֵרָה אֶת-הַמַּיִם--כִּי-כָכָה יָעַץ עֲלֵיכֶם, אֲחִיתֹפֶל.
כב וַיָּקָם דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּעַבְרוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן: עַד-אוֹר הַבֹּקֶר, עַד-אַחַד לֹא נֶעְדָּר, אֲשֶׁר לֹא-עָבַר, אֶת-הַיַּרְדֵּן.
כג וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה, כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-עִירוֹ, וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק; וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו. {ס}
כד וְדָוִד, בָּא מַחֲנָיְמָה; וְאַבְשָׁלֹם, עָבַר אֶת-הַיַּרְדֵּן--הוּא, וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ.
כה וְאֶת-עֲמָשָׂא, שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב--עַל-הַצָּבָא; וַעֲמָשָׂא בֶן-אִישׁ, וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר-בָּא אֶל-אֲבִיגַל בַּת-נָחָשׁ, אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב.
כו וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלֹם, אֶרֶץ הַגִּלְעָד. {ס}
כז וַיְהִי, כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה; וְשֹׁבִי בֶן-נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי-עַמּוֹן, וּמָכִיר בֶּן-עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר, וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי, מֵרֹגְלִים.
כח מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר, וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי, וּפוֹל וַעֲדָשִׁים, וְקָלִי.
כט וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה, וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר, הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, לֶאֱכוֹל: כִּי אָמְרוּ--הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, בַּמִּדְבָּר. {ס}
|
|
