| |
תנ"ך  נביאים שמואל ב
שמואל ב פרק טו
א וַיְהִי, מֵאַחֲרֵי כֵן, וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם, מֶרְכָּבָה וְסֻסִים; וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, רָצִים לְפָנָיו.
ב וְהִשְׁכִּים, אַבְשָׁלוֹם, וְעָמַד, עַל-יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר; וַיְהִי כָּל-הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ-רִיב לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט, וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵי-מִזֶּה עִיר אַתָּה, וַיֹּאמֶר, מֵאַחַד שִׁבְטֵי-יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ.
ג וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם, רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים; וְשֹׁמֵעַ אֵין-לְךָ, מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.
ד וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, מִי-יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט, בָּאָרֶץ; וְעָלַי, יָבוֹא כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ-רִיב וּמִשְׁפָּט--וְהִצְדַּקְתִּיו.
ה וְהָיָה, בִּקְרָב-אִישׁ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת, לוֹ; וְשָׁלַח אֶת-יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ, וְנָשַׁק לוֹ.
ו וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה, לְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַיְגַנֵּב, אַבְשָׁלוֹם, אֶת-לֵב, אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. {פ}
ז וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת-נִדְרִי אֲשֶׁר-נָדַרְתִּי לַיהוָה, בְּחֶבְרוֹן.
ח כִּי-נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ, בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר: אִם-ישיב (יָשׁוֹב) יְשִׁיבֵנִי יְהוָה יְרוּשָׁלִַם, וְעָבַדְתִּי אֶת-יְהוָה.
ט וַיֹּאמֶר-לוֹ הַמֶּלֶךְ, לֵךְ בְּשָׁלוֹם; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה. {פ}
י וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים, בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּשָׁמְעֲכֶם, אֶת-קוֹל הַשֹּׁפָר, וַאֲמַרְתֶּם, מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן.
יא וְאֶת-אַבְשָׁלוֹם, הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם, קְרֻאִים, וְהֹלְכִים לְתֻמָּם; וְלֹא יָדְעוּ, כָּל-דָּבָר.
יב וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת-אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד, מֵעִירוֹ מִגִּלֹה, בְּזָבְחוֹ, אֶת-הַזְּבָחִים; וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ, וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת-אַבְשָׁלוֹם.
יג וַיָּבֹא, הַמַּגִּיד, אֶל-דָּוִד, לֵאמֹר: הָיָה לֶב-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.
יד וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל-עֲבָדָיו אֲשֶׁר-אִתּוֹ בִירוּשָׁלִַם, קוּמוּ וְנִבְרָחָה--כִּי לֹא-תִהְיֶה-לָּנוּ פְלֵיטָה, מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹם; מַהֲרוּ לָלֶכֶת, פֶּן-יְמַהֵר וְהִשִּׂגָנוּ וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת-הָרָעָה, וְהִכָּה הָעִיר, לְפִי-חָרֶב.
טו וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי-הַמֶּלֶךְ, אֶל-הַמֶּלֶךְ: כְּכֹל אֲשֶׁר-יִבְחַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה עֲבָדֶיךָ.
טז וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-בֵּיתוֹ, בְּרַגְלָיו; וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ, אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים--לִשְׁמֹר הַבָּיִת.
יז וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל-הָעָם, בְּרַגְלָיו; וַיַּעַמְדוּ, בֵּית הַמֶּרְחָק.
יח וְכָל-עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל-יָדוֹ, וְכָל-הַכְּרֵתִי וְכָל-הַפְּלֵתִי; וְכָל-הַגִּתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, אֲשֶׁר-בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת, עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. {ס}
יט וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אִתַּי הַגִּתִּי, לָמָּה תֵלֵךְ גַּם-אַתָּה אִתָּנוּ; שׁוּב וְשֵׁב עִם-הַמֶּלֶךְ כִּי-נָכְרִי אַתָּה, וְגַם-גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ.
כ תְּמוֹל בּוֹאֶךָ, וְהַיּוֹם אנועך (אֲנִיעֲךָ) עִמָּנוּ לָלֶכֶת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ, עַל אֲשֶׁר-אֲנִי הוֹלֵךְ; שׁוּב וְהָשֵׁב אֶת-אַחֶיךָ עִמָּךְ, חֶסֶד וֶאֱמֶת.
כא וַיַּעַן אִתַּי אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמַר: חַי-יְהוָה, וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי אם ( ) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם-לְמָוֶת אִם-לְחַיִּים, כִּי-שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּךָ.
כב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אִתַּי, לֵךְ וַעֲבֹר; וַיַּעֲבֹר אִתַּי הַגִּתִּי, וְכָל-אֲנָשָׁיו, וְכָל-הַטַּף, אֲשֶׁר אִתּוֹ.
כג וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר.
כד וְהִנֵּה גַם-צָדוֹק וְכָל-הַלְוִיִּם אִתּוֹ, נֹשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים, וַיַּצִּקוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיַּעַל אֶבְיָתָר--עַד-תֹּם כָּל-הָעָם, לַעֲבוֹר מִן-הָעִיר. {ס}
כה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק, הָשֵׁב אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר: אִם-אֶמְצָא חֵן, בְּעֵינֵי יְהוָה--וֶהֱשִׁבַנִי, וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת-נָוֵהוּ.
כו וְאִם כֹּה יֹאמַר, לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ: הִנְנִי--יַעֲשֶׂה-לִּי, כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו. {ס}
כז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-צָדוֹק הַכֹּהֵן, הֲרוֹאֶה אַתָּה, שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם; וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, שְׁנֵי בְנֵיכֶם--אִתְּכֶם.
כח רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ, בעברות (בְּעַרְבוֹת) הַמִּדְבָּר--עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם, לְהַגִּיד לִי.
כט וַיָּשֶׁב צָדוֹק וְאֶבְיָתָר אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, יְרוּשָׁלִָם; וַיֵּשְׁבוּ, שָׁם.
ל וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה, וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְהוּא, הֹלֵךְ יָחֵף; וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ, וְעָלוּ עָלֹה, וּבָכֹה.
לא וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר, אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם-אַבְשָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר דָּוִד, סַכֶּל-נָא אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהוָה.
לב וַיְהִי דָוִד בָּא עַד-הָרֹאשׁ, אֲשֶׁר-יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים; וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ, חוּשַׁי הָאַרְכִּי, קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ, וַאֲדָמָה עַל-רֹאשׁוֹ.
לג וַיֹּאמֶר לוֹ, דָּוִד: אִם עָבַרְתָּ אִתִּי, וְהָיִתָ עָלַי לְמַשָּׂא.
לד וְאִם-הָעִיר תָּשׁוּב, וְאָמַרְתָּ לְאַבְשָׁלוֹם עַבְדְּךָ אֲנִי הַמֶּלֶךְ אֶהְיֶה--עֶבֶד אָבִיךָ וַאֲנִי מֵאָז, וְעַתָּה וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; וְהֵפַרְתָּה לִי, אֵת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל.
לה וַהֲלוֹא עִמְּךָ שָׁם, צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים; וְהָיָה, כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִבֵּית הַמֶּלֶךְ--תַּגִּיד, לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים.
לו הִנֵּה-שָׁם עִמָּם, שְׁנֵי בְנֵיהֶם--אֲחִימַעַץ לְצָדוֹק, וִיהוֹנָתָן לְאֶבְיָתָר; וּשְׁלַחְתֶּם בְּיָדָם אֵלַי, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּ.
לז וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד, הָעִיר; וְאַבְשָׁלוֹם, יָבוֹא יְרוּשָׁלִָם. {ס}
|
|
