| |
תנ"ך  נביאים שמואל ב
שמואל ב פרק י
א וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיָּמָת, מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן; וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.
ב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה-חֶסֶד עִם-חָנוּן בֶּן-נָחָשׁ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד, וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד-עֲבָדָיו, אֶל-אָבִיו; וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד, אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן.
ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי-עַמּוֹן אֶל-חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם, הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת-אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ--כִּי-שָׁלַח לְךָ, מְנַחֲמִים; הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקֹר אֶת-הָעִיר, וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ, שָׁלַח דָּוִד אֶת-עֲבָדָיו, אֵלֶיךָ.
ד וַיִּקַּח חָנוּן אֶת-עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת-חֲצִי זְקָנָם, וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי, עַד שְׁתוֹתֵיהֶם; וַיְשַׁלְּחֵם.
ה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם, כִּי-הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ, עַד-יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם.
ו וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד; וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת-אֲרַם בֵּית-רְחוֹב וְאֶת-אֲרַם צוֹבָא, עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי, וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ, וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ.
ז וַיִּשְׁמַע, דָּוִד; וַיִּשְׁלַח, אֶת-יוֹאָב, וְאֵת כָּל-הַצָּבָא, הַגִּבֹּרִים.
ח וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר; וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ-טוֹב וּמַעֲכָה, לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.
ט וַיַּרְא יוֹאָב, כִּי-הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה, מִפָּנִים, וּמֵאָחוֹר; וַיִּבְחַר, מִכֹּל בְּחוּרֵי בישראל (יִשְׂרָאֵל), וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת אֲרָם.
י וְאֵת, יֶתֶר הָעָם, נָתַן, בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו; וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן.
יא וַיֹּאמֶר, אִם-תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי--וְהָיִתָה לִּי, לִישׁוּעָה; וְאִם-בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ, וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ.
יב חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד-עַמֵּנוּ, וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ; וַיהוָה, יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.
יג וַיִּגַּשׁ יוֹאָב, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, לַמִּלְחָמָה, בַּאֲרָם; וַיָּנֻסוּ, מִפָּנָיו.
יד וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ, כִּי-נָס אֲרָם, וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי, וַיָּבֹאוּ הָעִיר; וַיָּשָׁב יוֹאָב, מֵעַל בְּנֵי עַמּוֹן, וַיָּבֹא, יְרוּשָׁלִָם.
טו וַיַּרְא אֲרָם, כִּי נִגַּף לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּאָסְפוּ, יָחַד.
טז וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר, וַיֹּצֵא אֶת-אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וַיָּבֹאוּ, חֵילָם; וְשׁוֹבַךְ שַׂר-צְבָא הֲדַדְעֶזֶר, לִפְנֵיהֶם. {ס}
יז וַיֻּגַּד לְדָוִד, וַיֶּאֱסֹף אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן, וַיָּבֹא, חֵלָאמָה; וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד, וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ.
יח וַיָּנָס אֲרָם, מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב, וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים; וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר-צְבָאוֹ הִכָּה, וַיָּמָת שָׁם.
יט וַיִּרְאוּ כָל-הַמְּלָכִים עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר, כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁלִמוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַבְדוּם; וַיִּרְאוּ אֲרָם, לְהוֹשִׁיעַ עוֹד אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן. {פ}
|
|
