| |
תנ"ך  נביאים שמואל ב
שמואל ב פרק ז
א וַיְהִי, כִּי-יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ; וַיהוָה הֵנִיחַ-לוֹ מִסָּבִיב, מִכָּל-אֹיְבָיו.
ב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-נָתָן הַנָּבִיא, רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים; וַאֲרוֹן, הָאֱלֹהִים, יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.
ג וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-הַמֶּלֶךְ, כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה: כִּי יְהוָה, עִמָּךְ.
ד וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא; {ס} וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-נָתָן, לֵאמֹר.
ה לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-עַבְדִּי אֶל-דָּוִד, {ס} כֹּה אָמַר יְהוָה: הַאַתָּה תִּבְנֶה-לִּי בַיִת, לְשִׁבְתִּי.
ו כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי, בְּבַיִת, לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה; וָאֶהְיֶה, מִתְהַלֵּךְ, בְּאֹהֶל, וּבְמִשְׁכָּן.
ז בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי, בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת-אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי, בֵּית אֲרָזִים.
ח וְעַתָּה כֹּה-תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן-הַנָּוֶה, מֵאַחַר הַצֹּאן--לִהְיוֹת נָגִיד, עַל-עַמִּי עַל-יִשְׂרָאֵל.
ט וָאֶהְיֶה עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִתָה אֶת-כָּל-אֹיְבֶיךָ, מִפָּנֶיךָ; וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל, כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
י וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו, וְשָׁכַן תַּחְתָּיו, וְלֹא יִרְגַּז, עוֹד; וְלֹא-יֹסִיפוּ בְנֵי-עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה.
יא וּלְמִן-הַיּוֹם, אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַהֲנִיחֹתִי לְךָ, מִכָּל-אֹיְבֶיךָ; וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה, כִּי-בַיִת יַעֲשֶׂה-לְּךָ יְהוָה.
יב כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ, וְשָׁכַבְתָּ אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימֹתִי אֶת-זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ; וַהֲכִינֹתִי, אֶת-מַמְלַכְתּוֹ.
יג הוּא יִבְנֶה-בַּיִת, לִשְׁמִי; וְכֹנַנְתִּי אֶת-כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, עַד-עוֹלָם.
יד אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן--אֲשֶׁר, בְּהַעֲוֹתוֹ, וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים, וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם.
טו וְחַסְדִּי, לֹא-יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל, אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ.
טז וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם, לְפָנֶיךָ: כִּסְאֲךָ, יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם.
יז כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה--כֵּן דִּבֶּר נָתָן, אֶל-דָּוִד. {פ}
יח וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה; וַיֹּאמֶר, מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי--כִּי הֲבִאֹתַנִי, עַד-הֲלֹם.
יט וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהוִה, וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל-בֵּית-עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק; וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם, אֲדֹנָי יְהוִה.
כ וּמַה-יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד, לְדַבֵּר אֵלֶיךָ; וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, אֲדֹנָי יְהוִה.
כא בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ, וּכְלִבְּךָ, עָשִׂיתָ, אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת--לְהוֹדִיעַ, אֶת-עַבְדֶּךָ.
כב עַל-כֵּן גָּדַלְתָּ, יְהוָה אֱלֹהִים: כִּי-אֵין כָּמוֹךָ, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ, בְּאָזְנֵינוּ.
כג וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ--אֲשֶׁר הָלְכוּ-אֱלֹהִים לִפְדּוֹת-לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם, וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ, מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם, גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.
כד וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ, לְעָם--עַד-עוֹלָם; וְאַתָּה יְהוָה, הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים. {ס}
כה וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל-עַבְדְּךָ וְעַל-בֵּיתוֹ, הָקֵם עַד-עוֹלָם; וַעֲשֵׂה, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
כו וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד-עוֹלָם, לֵאמֹר, יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהִים עַל-יִשְׂרָאֵל; וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד, יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ.
כז כִּי-אַתָּה יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, גָּלִיתָה אֶת-אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר, בַּיִת, אֶבְנֶה-לָּךְ; עַל-כֵּן, מָצָא עַבְדְּךָ אֶת-לִבּוֹ, לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ, אֶת-הַתְּפִלָּה הַזֹּאת.
כח וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים, וּדְבָרֶיךָ, יִהְיוּ אֱמֶת; וַתְּדַבֵּר, אֶל-עַבְדְּךָ, אֶת-הַטּוֹבָה, הַזֹּאת.
כט וְעַתָּה, הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת-בֵּית עַבְדְּךָ, לִהְיוֹת לְעוֹלָם, לְפָנֶיךָ: כִּי-אַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה, דִּבַּרְתָּ, וּמִבִּרְכָתְךָ, יְבֹרַךְ בֵּית-עַבְדְּךָ לְעוֹלָם. {פ}
|
|
