| |
תנ"ך  נביאים שמואל א
שמואל א פרק כז
א וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-לִבּוֹ, עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם-אֶחָד בְּיַד-שָׁאוּל; אֵין-לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְנוֹאַשׁ מִמֶּנִּי שָׁאוּל לְבַקְשֵׁנִי עוֹד בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וְנִמְלַטְתִּי, מִיָּדוֹ.
ב וַיָּקָם דָּוִד--וַיַּעֲבֹר הוּא, וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ: אֶל-אָכִישׁ בֶּן-מָעוֹךְ, מֶלֶךְ גַּת.
ג וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם-אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו, אִישׁ וּבֵיתוֹ: דָּוִד, וּשְׁתֵּי נָשָׁיו, אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת, וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת-נָבָל הַכַּרְמְלִית.
ד וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל, כִּי-בָרַח דָּוִד גַּת; וְלֹא-יוסף (יָסַף) עוֹד, לְבַקְשׁוֹ. {ס}
ה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אָכִישׁ, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ יִתְּנוּ-לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה--וְאֵשְׁבָה שָּׁם; וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה, עִמָּךְ.
ו וַיִּתֶּן-לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-צִקְלָג; לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}
ז וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב דָּוִד בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים--יָמִים, וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.
ח וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו, וַיִּפְשְׁטוּ אֶל-הַגְּשׁוּרִי והגרזי (וְהַגִּזְרִי) וְהָעֲמָלֵקִי: כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, בּוֹאֲךָ שׁוּרָה, וְעַד-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ט וְהִכָּה דָוִד אֶת-הָאָרֶץ, וְלֹא יְחַיֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה; וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים, וּבְגָדִים, וַיָּשָׁב, וַיָּבֹא אֶל-אָכִישׁ.
י וַיֹּאמֶר אָכִישׁ, אַל-פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם; וַיֹּאמֶר דָּוִד, עַל-נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל-נֶגֶב הַיְּרַחְמְאֵלִי, וְאֶל-נֶגֶב, הַקֵּינִי.
יא וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא-יְחַיֶּה דָוִד, לְהָבִיא גַת לֵאמֹר--פֶּן-יַגִּדוּ עָלֵינוּ, לֵאמֹר: כֹּה-עָשָׂה דָוִד, וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ, כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים.
יב וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ, בְּדָוִד לֵאמֹר: הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל, וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם. {פ}
|
