| |
תנ"ך  נביאים שופטים
שופטים פרק יח
א בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ-לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת--כִּי לֹא-נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה. {פ}
ב וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, לְכוּ חִקְרוּ אֶת-הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ הַר-אֶפְרַיִם עַד-בֵּית מִיכָה, וַיָּלִינוּ שָׁם.
ג הֵמָּה, עִם-בֵּית מִיכָה, וְהֵמָּה הִכִּירוּ, אֶת-קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי; וַיָּסוּרוּ שָׁם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי-הֱבִיאֲךָ הֲלֹם, וּמָה-אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה, וּמַה-לְּךָ פֹה.
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם--כָּזֹה וְכָזֶה, עָשָׂה לִי מִיכָה; וַיִּשְׂכְּרֵנִי, וָאֱהִי-לוֹ לְכֹהֵן.
ה וַיֹּאמְרוּ לוֹ, שְׁאַל-נָא בֵאלֹהִים; וְנֵדְעָה--הֲתַצְלִחַ דַּרְכֵּנוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹלְכִים עָלֶיהָ.
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן, לְכוּ לְשָׁלוֹם; נֹכַח יְהוָה, דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ. {פ}
ז וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם.
ח וַיָּבֹאוּ, אֶל-אֲחֵיהֶם, צָרְעָה, וְאֶשְׁתָּאֹל; וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם, מָה אַתֶּם.
ט וַיֹּאמְרוּ, קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, כִּי רָאִינוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד; וְאַתֶּם מַחְשִׁים--אַל-תֵּעָצְלוּ, לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ.
י כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל-עַם בֹּטֵחַ, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם--כִּי-נְתָנָהּ אֱלֹהִים, בְּיֶדְכֶם: מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
יא וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה.
יב וַיַּעֲלוּ, וַיַּחֲנוּ בְּקִרְיַת יְעָרִים--בִּיהוּדָה; עַל-כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנֵה-דָן, עַד הַיּוֹם הַזֶּה--הִנֵּה, אַחֲרֵי קִרְיַת יְעָרִים.
יג וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם, הַר-אֶפְרָיִם; וַיָּבֹאוּ, עַד-בֵּית מִיכָה.
יד וַיַּעֲנוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ לַיִשׁ, וַיֹּאמְרוּ אֶל-אֲחֵיהֶם, הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה; וְעַתָּה, דְּעוּ מַה-תַּעֲשׂוּ.
טו וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּית-הַנַּעַר הַלֵּוִי בֵּית מִיכָה; וַיִּשְׁאֲלוּ-לוֹ, לְשָׁלוֹם.
טז וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, חֲגוּרִים כְּלֵי מִלְחַמְתָּם, נִצָּבִים, פֶּתַח הַשָּׁעַר--אֲשֶׁר, מִבְּנֵי-דָן.
יז וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ--בָּאוּ שָׁמָּה, לָקְחוּ אֶת-הַפֶּסֶל וְאֶת-הָאֵפוֹד וְאֶת-הַתְּרָפִים וְאֶת-הַמַּסֵּכָה; וְהַכֹּהֵן, נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר, וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ, הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה.
יח וְאֵלֶּה, בָּאוּ בֵּית מִיכָה, וַיִּקְחוּ אֶת-פֶּסֶל הָאֵפוֹד, וְאֶת-הַתְּרָפִים וְאֶת-הַמַּסֵּכָה; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַכֹּהֵן, מָה אַתֶּם עֹשִׂים.
יט וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַחֲרֵשׁ שִׂים-יָדְךָ עַל-פִּיךָ, וְלֵךְ עִמָּנוּ, וֶהְיֵה-לָנוּ, לְאָב וּלְכֹהֵן: הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן, לְבֵית אִישׁ אֶחָד, אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן, לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל.
כ וַיִּיטַב, לֵב הַכֹּהֵן, וַיִּקַּח אֶת-הָאֵפוֹד, וְאֶת-הַתְּרָפִים וְאֶת-הַפָּסֶל; וַיָּבֹא, בְּקֶרֶב הָעָם.
כא וַיִּפְנוּ, וַיֵּלֵכוּ; וַיָּשִׂימוּ אֶת-הַטַּף וְאֶת-הַמִּקְנֶה, וְאֶת-הַכְּבוּדָּה--לִפְנֵיהֶם.
כב הֵמָּה הִרְחִיקוּ, מִבֵּית מִיכָה; וְהָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בַּבָּתִּים אֲשֶׁר עִם-בֵּית מִיכָה, נִזְעֲקוּ, וַיַּדְבִּיקוּ אֶת-בְּנֵי-דָן.
כג וַיִּקְרְאוּ, אֶל-בְּנֵי-דָן, וַיַּסֵּבּוּ, פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ לְמִיכָה, מַה-לְּךָ כִּי נִזְעָקְתָּ.
כד וַיֹּאמֶר אֶת-אֱלֹהַי אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לְקַחְתֶּם וְאֶת-הַכֹּהֵן, וַתֵּלְכוּ--וּמַה-לִּי עוֹד; וּמַה-זֶּה תֹּאמְרוּ אֵלַי, מַה-לָּךְ.
כה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-דָן, אַל-תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ--פֶּן-יִפְגְּעוּ בָכֶם, אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ, וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ, וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ.
כו וַיֵּלְכוּ בְנֵי-דָן, לְדַרְכָּם; וַיַּרְא מִיכָה, כִּי-חֲזָקִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ, וַיִּפֶן, וַיָּשָׁב אֶל-בֵּיתוֹ.
כז וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה מִיכָה, וְאֶת-הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה-לוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ.
כח וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ.
כט וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.
ל וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי-דָן, אֶת-הַפָּסֶל; וִיהוֹנָתָן בֶּן-גֵּרְשֹׁם בֶּן-מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו, הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי, עַד-יוֹם, גְּלוֹת הָאָרֶץ.
לא וַיָּשִׂימוּ לָהֶם, אֶת-פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹת בֵּית-הָאֱלֹהִים, בְּשִׁלֹה. {פ}
|
|
