משנה תורה לרמב"ם -> ספר שופטים -> הלכות עדות

הלכות עדות פרק ד

א  עדי נפשות--צריכין שיהיו שניהם רואין העושה עבירה כאחד, וצריכין להעיד כאחד, ובבית דין אחד.  אבל בדיני ממונות, אינן צריכין לכך.

ב  כיצד:  היה אחד רואהו מחלון זה כשעבר העבירה, והעד השני רואהו מחלון אחר--אם היו שני העדים רואין זה את זה, מצטרפין; ואם לאו, אין מצטרפין.  היה זה המתרה בו רואה את העדים, והעדים רואין אותו--אף על פי שאין רואין זה את זה, המתרה מצרפן.

ג  היו שני העדים בבית אחד, והוציא אחד מהן ראשו מן החלון, וראה זה שעושה מלאכה בשבת, ואחד מתרה בו, והכניס ראשו, וחזר העד השני והוציא ראשו מאותו החלון וראהו--אין מצטרפין:  עד שיראו שניהם כאחד.

ד  היו שני עדים רואין אותו מחלון זה, ושני עדים רואין אותו מחלון אחר, ואחד מתרה בו באמצע--בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי זו עדות אחת; ואם לא היו רואין אלו את אלו, ולא צירף אותן המתרה--הרי אלו שתי עדייות.  לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת--הוא והן נהרגין, שהרי הוא נהרג בעדות הכת השנייה.

ה  [ב] אבל בדיני ממונות--אף על פי שראו זה אחר זה, עדותן מצטרפת.  כיצד:  אמר האחד בפניי הלווהו ביום פלוני, או בפניי הודה לו, ואמר העד השני וכן אני הלווהו בפניי, או הודה לו ביום אחר--הרי אלו מצטרפין.

ו  [ג] וכן אם אמר האחד בפניי הלווהו, והשני אומר בפניי הודה לו, או שאמר הראשון בפניי הודה לו, והשני שהעיד אחר זמן אמר בפניי הלווהו--הרי אלו מצטרפין.

ז  [ד] וכן בעת שמעידין בבית דין--יבוא אחד, ושומעין דבריו היום, וכשיבוא העד השני לאחר זמן, שומעין דבריו; ומצטרפין זה לזה, ומוציאין בהן הממון.

ח  [ה] וכן אם היה עד אחד בכתב, ועד אחד על פה--מצטרפין.  ואם אמר זה שלא כתב עדותו, קניתי מידו על דבר זה, ולא בא המלווה הזה, ולא שאל ממני לכתוב--שניהם מצטרפין; ונעשת מלווה בשטר, ואינו יכול לומר פרעתי.

ט  [ו] העיד העד האחד בבית דין זה, והעיד השני בבית דין אחר--יבוא בית דין אצל בית דין, ויצטרפו עדותן.  וכן אם העידו שני העדים בבית דין זה, וחזרו והעידו בבית דין אחר--יבוא אחד מכל בית דין ובית דין, ויצטרפו.  אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו, אין מצטרפין.

י  [ז] אף על פי שמצרפין העדות, בדיני ממונות, צריך שיעיד כל עד אחד משניהם, בכל הדבר כמו שביארנו.  אבל אם העיד אחד במקצת הדבר, והעיד השני במקצתו--אין מקיימין את הדבר מעדות שניהם:  שנאמר "יקום דבר" (דברים יט,טו), ולא חצי דבר.

יא  כיצד:  זה אומר אכל שדה זו שנה פלונית, וזה העיד שאכלה בשנה שנייה, וזה העיד שאכלה בשנה שלישית--אין מצרפין עדות שלושתן ואומרים הרי אכלה שלוש שנים:  שכל אחד ואחד, העיד במקצת הדבר.

יב  וכן אם העיד זה שאני ראיתי שערה אחת בצד ימינו של זה, וזה אומר ואני ראיתי שערה אחת בצד שמאלו באותו היום--אין מצטרפין דברי שניהם כדי שנאמר הרי העידו שניהם שהיה זה גדול ביום פלוני:  לפי שכל אחד, העיד במקצת הסימנין.

יג  אפילו העידו שניים בשערה אחת, והעידו שניים אחרים בשערה אחת, שהרי כל כת מהם העידה על חצי דבר--אין זו עדות.

יד  אבל אם העיד האחד שראה שתי שערות בצד ימין, והעיד השני שראה שתי שערות בצד שמאל--מצטרפין.  וכן כל כיוצא בזה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך