משנה תורה לרמב"ם  ספר קניין הלכות שכנים
הלכות שכנים פרק ט
א לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה, ולא יביא אמת המים, ולא יעשה בריכת מים לשרות בה הבגדים לכיבוס, בצד כותלו של חברו--אלא אם כן הרחיק מכותל חברו שלושה טפחים, ויסוד בסיד לכותל בור זה, או מקוה מים זה, או כותל האמה מצד חברו, כדי שלא יבלעו המים ויזיקו כותל חברו.
ב מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חברו שלושה טפחים, או סד בסיד. מרחיקין את הזרעים ואת המחרשה ואת הגומה שמתקבץ בה מי רגליים מן הכותל שלושה טפחים.
ג מרחיקין את הריחיים שלושה טפחים מן הריחיים התחתונה, שהן ארבעה מן העליונה, כדי שלא יניד אותו, או כדי שלא יבהלנו בקול הריחיים. [ד] ומרחיקין את התנור מן הכותל שלושה טפחים מקרקעיתו, שהן ארבעה משפתו, כדי שלא יחם הכותל.
ד [ה] אבן שהכובס מכה הבגדים עליה עד שיתלבנו, צריך להרחיק אותה ארבע אמות מכותלו של חברו: שבעת שכובס עליה המים נותזין, ומזיקין הכותל.
ה [ו] לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו, אלא אם כן הרחיק ממנו שלושה טפחים. במה דברים אמורים, בכותל לבינים. אבל בכותל אבנים, ירחיק טפח; ואם היו האבנים צחיח סלע, משתין בצידו בלא הרחקה.
ו [ז] מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמייה בעת שמניח הסולם, ותעלה לשובך ותאכל הגוזלות. [ח] ומרחיק את הכותל מן המזחילה של חברו ארבע אמות, כדי שיהיה מקום לבעל המזחילה לזקוף סולם ולתקן מזחילה שלו, הואיל והחזיק בה.
ז [ט] ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גם, ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד כותל שמעון עד שיעשו השלושה כתלין כמין בית--הרי שמעון מעכב עליו, עד שירחיק מכנגדו ארבע אמות, כדי שיהיה המקום שבין שני הכתלים רחב, כדי שידושו בו רבים ותתחזק הארץ.
ח במה דברים אמורים, בכותל גינה או בכותל חצר בעיר חדשה; אבל בעיר ישנה כבר נתחזקה, ובונה כנגדו בלא הרחקה. וכן אם לא היה באורך כותל שמעון שבונה כנגדו אלא פחות מארבע אמות, בונה כנגדו ואינו מרחיק, ואף על פי שמונע הרגל מלהלך שם, שהכותל שהוא פחות מארבע אמות אינו צריך חיזוק הארץ.
ט [י] מי שבא לחפור בור בסוף שדהו סמוך למצר חברו--אם שדה חברו אינה עשויה לבורות, סומך ואינו יכול למחות בידו. ואם יימלך חברו לחפור בור בצידו--צריך להרחיק מכותל הבור שלושה טפחים, עד שיהיה בין חלל שני הבורות עובי שישה טפחים.
י הייתה שדה חברו עשויה לבורות--אינו סומך, עד שירחיק מן המצר שלושה טפחים ויחפור; וכשיבוא חברו לחפור--ירחיק גם הוא שלושה טפחים בתוך שדהו, ויחפור.
יא הבית והעלייה של שניים--לא יעשה בעל הבית תנור בתוך ביתו, אלא אם כן יש לו על גביו גובה ארבע אמות; וכן לא יעמיד בעל העלייה תנור, עד שיהיה תחתיו מעזיבה שלושה טפחים, ובכירה טפח. ואם תנור של נחתומים הוא, צריך שיהיה תחתיו ארבעה טפחים; וכירה של נחתומין, שלושה טפחים. ואף על פי שהרחיק כשיעור, אם יצאת האש והזיקה--משלם מה שהזיק כמו שנתבאר במקומו.
יב מי שהייתה לו חנות תחת אוצר חברו--לא יעשה בה לא נחתום, ולא צבע, ולא רפת בקר, ולא יכניס לה אספסתא וכיוצא בה מדברים שעולה מהם הבל חם הרבה: מפני שהחום מפסיד פירות שבאוצר.
יג לפיכך אם היה אוצר יין בארץ ישראל, שאין החום מפסידו--הרי זה עושה בחנותו כל מלאכת אש; אבל לא יעשה רפת בקר, מפני שמפסיד ריח היין. ואם הוחזקה החנות בתחילה לרפת או לנחתום וכיוצא בו, ואחר כך רצה בעל העלייה לעשות עלייתו אוצר--אינו יכול למחות בידו.
יד [יג] כיבד בעל העלייה וריבץ עלייתו, או שריבה בחלונות, כדי לעשותה אוצר, וקדם זה ועשה תנור קודם שיכניס פירות לאוצר, או שהתחיל לאצור שומשמין או רימונים או תמרים וכיוצא בהן, וקדם זה ועשה התנור קודם שיאצור החיטין, או שעשה בעל החנות מחילה על גבה להבדיל בין החנות ובין האוצר--בכל אלו בעל האוצר מעכב עליו; ואם עבר, ועשה תנור וכיוצא בו--אין בעל האוצר יכול להסיר התנור בכל אלו.
|
