משנה תורה לרמב"ם -> ספר קניין -> הלכות מכירה

הלכות מכירה פרק ט

א  המוכר להקדש, ואמר לו הגזבר בכמה אתה מוכר חפץ זה, ואמר בעשרה--אפילו היה שווה מאה--כיון שאמר בעשרה, אינו יכול לחזור בו:  שהאמירה לגבוה כמסירה להדיוט.

ב  הגזבר שקנה להקדש, או שמכר ההקדש--ידו על העליונה.  כיצד:  נתן דמים של הקדש, אף על פי שלא משך הפירות--אם הוקרו, קנה כדין תורה; ואם הוזלו הפירות, חוזר, שהרי לא משך, ולא יהיה כוח הדיוט חמור מכוח הקדש.

ג  וכן אם מכר חפץ של הקדש, ומשכו הלוקח ולא נתן דמים, והוזל החפץ--קנה, שלא יהיה כוח הדיוט חמור מכוח הקדש.  ואם הוקר החפץ--חוזר בו, שהרי לא לקח הגזבר דמים, וההקדש אינו נקנה אלא בכסף, שנאמר "ונתן את הכסף, וקם לו" (ראה ויקרא כז,יט; ויקרא כז,כג); ואין הגזבר חייב לקבל מי שפרע.

ד  [ג] נכסי יתומים קטנים, הרי הן כהקדש.  כיצד:  יתומים שמכרו פירות ונמשכו מהן הפירות, ועדיין לא לקחו הדמים, והוקרו הפירות--חוזרין בהן, שאין נכסי יתומים נקנין אלא בכסף כהקדש; הוזלו הפירות, לא יהיה כוח הדיוט יתר מכוחן.  [ד] וכן אם לקחו הדמים, ועדיין לא נמשכו פירותיהן, והוקרו--חוזרין כשאר ההדיוטות.

ה  אבל אם הוזלו הפירות, ורצו הלקוחות לחזור--חוזרין ומקבלין מי שפרע, כדינם עם שאר העם:  שאם נחייב אותם ליקח הפירות כדין תורה--הרי זו רעה ליתומים, שאם יהיה דינם כך, כשיצטרכו למכור, לא ימצאו מי שייתן להם דמים.

ו  [ה] וכן יתומים שלקחו פירות, ומשכו הפירות ולא נתנו הדמים, והוקרו--לא יהיה כוח הדיוט גדול מכוחן.  ואם הוזלו הפירות, אינן חוזרין--שזו רעה להם:  כשיצטרכו לקנות פירות, לא ימצאו מי שימכור להם.

ז  [ו] נתנו הדמים ולא משכו הפירות, והוזלו הפירות--חוזרין:  לא יהיה כוח הדיוט חמור מהן.  הוקרו--אם רצו המוכרים לחזור בהן, חוזרין ומקבלין מי שפרע:  שאם יהיה דינם שיקנו בנתינת המעות--יאמר להם המוכר נשרפו הפירות שלקחתם או אבדו באונס, וכבר נעשו ברשותכם משעת נתינת המעות.

ח  [ז] בארבעה פרקים בשנה, העמידו דבריהם על דין תורה בבשר, מפני שהעם כולן צריכין לבשר; ואלו הן--ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב העצרת, וערב ראש השנה.

ט  כיצד:  היה לטבח שור, אפילו שווה מאה דינר, ולקח דינר אחד מן הלוקח כדי ליתן לו בשר כשישחוט, ולא נתקבצו לו כל דמי השור--אינו יכול לחזור בו, אלא משחיטין את הטבח בעל כורחו, וכופין אותו לשחוט וליתן הבשר ללוקח; לפיכך אם מת השור, מת ברשות הלוקח.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך