משנה תורה לרמב"ם ספר טהרה הלכות כלים

הלכות כלים פרק כז

א  שלוש תיבות הן:  תיבה שפתחה מצידה, טמאה מדרס; פתחה מלמעלה, טמאה טמא מת; והבאה במידה, טהורה מכלום.

ב  שלוש עריבות הן:  עריבה משני לוגין ועד תשעת קבין שנסדקה, טמאה מדרס; ושלמה, טמאה טמא מת; והבאה במידה, טהורה מכלום.

ג  שלוש עגלות הן:  העשויה כקתדרה, טמאה מדרס; והעשויה כמיטה, טמאה טמא מת; ושל אבנים, טהורה מכלום.

ד  שלושה תריסין הן:  תריס הכפוף, טמא מדרס; ושמשחקין בו בקומפון, טמא טמא מת; ודיצת הערביים, טהורה מכלום--לפי שהיא עשויה לצורה בלבד, ואינה ממשמשי אדם, וכל כלי שאינו ממשמשי אדם, אינו מקבל טומאה כל עיקר.

ה  שלושה תרבוסין של עור הן:  של ספרים, טמא מדרס; ושאוכלין עליו, טמא טמא מת; וששוטחין עליו את הזיתים, טהור מכלום--לפי שאינו ממשמשי אדם.

ו  שלוש בסיסות הן:  שלפני המיטה ושלפני הסופרים, טמא מדרס; ושל שולחן, טמא טמא מת; ושל מגדל, טהור מכלום--לפי שהוא כמקצת המגדל, וצורתו מוכחת עליו.

ז  [יח] שלוש פנקסות הן:  האפיפירין שמניחין עליו הספרים, טמא מדרס; ושיש בו בית קיבול שעווה, טמא טמא מת; וחלקה, טהורה מכלום--לפי שאין עליו צורת כלי, ואינו ראוי למדרס.

ח  [ז] שלוש מיטות הן:  העשויה לשכיבה, טמאה מדרס; ושל זגגין שנותנין בה כלי זכוכית, טמאה טמא מת; ושל סרגין שמסרגין עליה את הסבכות, טהורה מכלום--לפי שאינה ממשמשי אדם.

ט  [ח] שלוש משפלות הן:  של זבל, טמאה מדרס; של תבן, טמאה טמא מת; והפוחצל של גמלים, טהור מכלום--לפי שהחבלים שלו קשים ביותר ועבים ואינו ראוי לישב עליו, ועיני הסבכה רחבים הרבה ואינו ראוי לקבל תבן וכיוצא בו, ונמצא שאין עליו תורת כלי, אלא חבלים בלבד.

י  [ט] שלושה מפצין הן:  העשוי לישיבה, טמא מדרס; ושל צבעין שמניחין בו את הכלים, טמא טמא מת; ושל גיתות שנותנין עליו ענבים ומחפין בו, טהור מכלום--שאינן ממשמשי אדם.

יא  [י] שלושה חמתות הן ושלושה תורמלין הן:  המקבלין כשיעור, טמאין מדרס; וכמה שיעורן--החמת ארבעת קבין, והתורמל חמשת קבין.  ושאינן מקבלין כשיעור, טמאין טמא מת; ושל עור הדג, טהורות מכלום.

יב  [יא] שלושה עורות הן:  העשוי לשטיח, טמא מדרס; והעשוי לתכריך, טמא טמא מת; ושל רצועות ושל סנדלין, טהור מכלום--לפי שאין עליו צורת כלי.

יג  [יב] שלושה סדינין הן:  העשוי לשכיבה, טמא מדרס; והעשוי לפרוכת, טמא טמא מת; ושל צורות שעושין אותו כדי שיתלמד ממנו הרוקם, טהור מכלום--לפי שאינן ממשמשי אדם.

יד  [יג] שלוש מטפחות הן:  של ידיים, טמאה מדרס; ושל ספרים, טמאה טמא מת; ושל תכריכי המת ושל נבלי בני לוי, טהורה מכלום--לפי שאינן ממשמשי אדם.

טו  [יד] עור העשוי כמו יד שמכניסין בו היד והאצבעות מפני הצינה וכיוצא בהן, והוא הנקרא פרקלים; ושלושה פרקלימין הן:  של צדי חיה ועוף, טמא מדרס--שהרי נשען עליו; ושל חגבים, טמא טמא מת--מפני שנותנין בו את החגבים; ושל קייצין שמקייצין בו הפירות, טהור מכלום--לפי שאינו ממשמשי אדם.

טז  [טו] שלוש סבכות הן:  של ילדה, טמאה מדרס; ושל זקנה, טמאה טמא מת; ושעושין לצחק בה לשותי שיכר, טהורה מכלום--לפי שאינה ממשמשי אדם.

יז  [טז] שלושה סנדלין הן:  של אדם, טמא מדרס; של מתכת ושל בהמה, טמא טמא מת; של שעם ושל צפירה, טהור מכלום.

יח  כללו של דבר:  כל כלי שאינו ראוי למשכב או למרכב, או שהוא ראוי ולא נעשה לכך אלא למלאכה אחרת--הרי הוא טהור מן המדרס.  נעשה למלאכה אחרת ומשמש עימה את הישיבה, כגון הטלית והרדיד--מיטמא במדרס; וכל המיטמא במדרס, מיטמא במת.  ויש שמיטמא במת ואינו מיטמא במדרס, כמו שביארנו.  וכל המיטמא במת--מיטמא בשאר אבות הטומאות, בין אבות של תורה בין של דבריהם; ומיטמא במשקין.

יט  [יז] שלוש קופות הן:  מהוהה שטליה על הבריאה, הולכין אחר הבריאה; קטנה על הגדולה, הולכין אחר הגדולה.  היו שוות, הולכין אחר הפנימית; כיצד הולכין אחריה--שאם ניקבה במוציא רימון, שתיהן טהורות.