משנה תורה לרמב"ם ספר טהרה הלכות כלים

הלכות כלים פרק כו

א  כלי עץ הראוי למדרס שקבעו בכותל בתוך הבניין--קבעו ולא בנה על גביו, או שבנה על גביו ולא קבעו--עדיין הוא מיטמא במדרס כשהיה; קבעו במסמרים, ובנה עליו--טהור.

ב  וכן מפץ שנתנו על גבי הקורות--קבעו ולא נתן עליו את המעזיבה, או שנתן עליו את המעזיבה ולא קבעו--עדיין הוא מיטמא במדרס; קבעו, ונתן עליו את המעזיבה--טהור.

ג  [ב] ספסל שניטל אחד מראשיו, ועדיין הוא ראוי למדרס--ניטל השני, טהור; ואם יש בו גובה טפח, מיטמא במדרס.

ד  [ג] כיסא של כלה שניטלו חיפוייו, טהור; ואם לא היו חיפוייו יוצאין, וניטלו--עדיין הוא ראוי למדרס, שכן דרכו להיות מטהו על צידו ויושב עליו.

ה  [ד] כיסא שניטלו חיפוייו, ועדיין הוא ראוי לישיבה--מיטמא; ניטלו שניים מחיפוייו זה בצד זה, טהור.  [ה] שידה שניטל העליון שלה--טמאה, מפני התחתון שהוא ראוי למדרס; ניטל התחתון--טמאה, מפני העליון.  ניטל העליון, והתחתון--הרי הדפין טהורין.

ו  תיבה שנפחתה מצידה--מיטמאה במדרס כשאר טומאות, מפני שהיא ראויה אף לישיבה והכול יושבין עליה.  נפחתה מלמעלן--טהורה מן המדרס, שהרי אינה ראויה לישיבה; ומיטמאה בשאר טומאות, שעדיין היא מקבלת.

ז  נפחתה מלמטן--טהורה מכל טומאה, אף על פי שאפשר לישב עליה ככיסא, מפני שעיקר מעשיה לקבלה, וכבר בטל העיקר; והמגורות שבה מיטמאות, ואינן חיבור לה.

ח  וכן משפלת שנפחתה מלקבל רימונים--אף על פי שהיא ראויה למדרס, הרי היא טהורה מכלום:  מפני שעיקר מעשיה לקבלה; והואיל ובטל העיקר, בטלה הטפילה.

ט  [ז] עריבה של עץ שמגבלין בה הבניין את הגביסין--אף על פי שמקבלת שאר טומאות, אינה מיטמאה במדרס.  עריבה של עץ שלשין בה הבצק, שהיא מחזקת משני לוגין ועד תשעת קבין, שנסדקה עד שאינו יכול לרחוץ בה רגלו אחת, מפני הסדק--הרי זו מיטמאה במדרס:  שסתמה שהוא כופה אותה ויושב עליה, לפי גודלה וסדק שלה.

י  הניחה בגשמים עד שנתפחה, ונסתם הסדק--אינה מיטמאה במדרס, שהרי היא ראויה ללוש בה, ותחילת מעשיה ללוש בה; ומקבלת שאר טומאות.  חזר והניחה בקדים, ונפתח הסדק--חזרה לקבל טומאת מדרס, וטהורה משאר טומאות.

יא  [ח] עריבה גדולה שהיא מחזקת יתר על תשעת קבין, שנפחתה מלקבל רימונים, והכינה לישיבה--הרי זו טהורה, אף מטומאת מדרס עד שיקציע:  שאין המחשבה מועלת בעריבה גדולה שנפחתה, עד שייעשה בה מעשה.  עשיה איבוס לבהמה--אף על פי שקבעה בכותל, טמאה בכל הטומאות.

יב  [ט] מיטה שניטלו ארוכות שלה אחר שנטמאת, ועשה לה חדשות, ולא שינה את הנקבים, ונשתברו החדשות--עדיין היא בטומאתה; נשתברו הישנות--טהורה, שהכול הולך אחר הישנות.

יג  [י] מיטה שהייתה טמאה מדרס, וניטלה קצרה ושתי כרעיים--עדיין היא בטומאתה, שעדיין צורת המיטה עומדת; ניטלה ארוכה ושתי כרעיים, טהורה.  [יא] קצץ שתי לשונות של מיטה באלכסון, או שקצץ שתי כרעיים טפח על טפח באלכסון, או שמיעטן פחות מטפח--הרי זו נשברה וטהורה.

יד  נשברה ארוכה, ותיקנה--עדיין היא אב טומאה כשהייתה; נשברה הארוכה השנייה, ותיקנה--טהורה מן המדרס, אבל טמאה מגע מדרס.  לא הספיק לתקן את הראשונה, עד שנשברה השנייה--טהורה.

טו  [יב] מיטה שהייתה טמאה מדרס, או בשאר טומאות, ונגנב חצייה או אבד, או שחלקוה אחין או שותפין--הרי זו טהורה, שהרי זו ככלי שנשבר.  החזירוה, מקבלת טומאה מכאן ולהבא:  הרי זה דומה למי שעשה כלי אחד, משברי כלי שנטמא--שהוא טהור, ומקבל טומאה להבא.

טז  [יג] מיטה שנתפרקו אבריה--אם נשארה ארוכה ושתי כרעיים, או קצרה ושתי כרעיים--הרי אלו מיטמאין, מפני שראויין לסומכן לכותל ולישן עליהן.  [יד] ומיטה שנטמאת כולה--אם הטבילה אברים אברים, טהורה.  [טו] המפרק את המיטה להטבילה--הנוגע בחבלים שלה, טהור.