משנה תורה לרמב"ם ספר טהרה הלכות כלים

הלכות כלים פרק ג

א  כל כלי עץ העשוי לנחת--אפילו אינו מקבל אלא דבר מועט--אינו מקבל טומאה, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.  וכל כלי עץ שהוא עשוי להיטלטל מלא וריקן כשק--אפילו היה מחזיק מאה סאה, ואף על פי שיש לו שוליים--הואיל ואינו עשוי לנחת, הרי זה מקבל טומאה דין תורה כשאר כלי קיבול.

ב  וכל כלי עץ שהוא סתם--אם היו לו שוליים לישב בהן על הקרקע כדי שלא יהא נוח להתגלגל, והיה מחזיק ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש--אינו מקבל טומאה כלל, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים:  מפני שחזקתו שהוא עשוי לנחת.

ג  ודברים אלו, דברי קבלה הן; ומפי השמועה למדו מה שק שהוא מיטלטל מלא וריקן, אף כלי עץ לא ייטמא אלא אם כן היה מיטלטל מלא וריקן--להוציא כלי עץ העשוי לנחת.

ד  [ב] הכלים שחזקתן שהן עשויין לנחת, כגון שידה תיבה ומגדל וכוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה גדולה וכיוצא באלו--אם היו מחזיקין ארבעים סאה, אין מקבלין טומאה.

ה  ואלו הן הכלים של עץ שהן עשויין להיטלטל במלואן:  דרדור שמניחין אותו על העגלה, וקוסטת המלכים, ועריבת העבדן, ובור ספינה קטנה והיא הספינה הקטנה שאינה יכולה להלך באמצע הים הגדול, והארון.  כל אחד מחמשת הכלים של עץ אלו--אף על פי שהן מקבלין יותר מארבעים סאה--הרי אלו מקבלין טומאה, שלא נעשו מתחילתן אלא להיטלטל מלאין.

ו  ושאר כלי עץ--אם היו מקבלין ארבעים סאה, ויש להן שוליים--חזקתן שאינן עשויין להיטלטל במלואן, ולפיכך אין מקבלין טומאה.  וכן כלי עצם וכלי העור המקבלין ארבעים סאה בלח--אין מקבלין טומאה, אלא אם נעשו מתחילתן להיטלטל כשהן מלאין.

ז  [ג] השידה והתיבה והמגדל של זכוכית הבאים במידה, טהורין.  ושאר כלי זכוכית--אף על פי שמקבלין ארבעים סאה, הרי הן מקבלין טומאה; וזה חומר בכלי זכוכית, מכלי עץ.

ח  [ד] כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה ברום שלוש, הרי הוא מחזיק ארבעים סאה בלח; וכשמודדין את הכלי, מודדין אותו מבחוץ.  אם היה בו אמה על אמה ברום שלוש--אף על פי שאין תוכו אלא פחות מזה--הרי הוא טהור, שאין עובי הדפנות ממעט.  אבל עובי הרגליים, ועובי הזר אם היה לו זר--אין נמדדין עימו.

ט  [ה] היה בתוך הכלי תיבה קטנה, כגון מוכני שבתוך השידה--בזמן שהיא נשמטת--אינה נמדדת עימה, ואינה חיבור לה, ואינה מצלת עימה באוהל המת.  ואם אינה נשמטת--נמדדת עימה, והרי הן ככלי אחד.  [ו] היה לכלי כסוי קמור--בזמן שהוא קבוע, נמדד עימו; ואם אינו קבוע, אינו נמדד עימו.  היו בו מגורות מבפנים, נמדדות עימו; ואם היו בו המגורות מבחוץ, אינן נמדדות עימו.

י  [ז] כלי עץ שאינו מקבל ארבעים סאה כדרכו, אלא אם כן הטהו על צידו, או אם סמכו בדבר אחר--הואיל ומקבל ארבעים סאה מכל מקום, טהור.  [ח] השידה והתיבה והמגדל שניטלה אחת מרגליהן--אף על פי שלא ניקבו, אלא הרי הן מקבלין--הרי אלו טהורין, ועדיין שוליים יש להם וחזקתן שהן לנחת כשהיו.