משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות כלים

הלכות כלים פרק ג

א  כל כלי עץ העשוי לנחת--אפילו אינו מקבל אלא דבר מועט--אינו מקבל טומאה, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.  וכל כלי עץ שהוא עשוי להיטלטל מלא וריקן כשק--אפילו היה מחזיק מאה סאה, ואף על פי שיש לו שוליים--הואיל ואינו עשוי לנחת, הרי זה מקבל טומאה דין תורה כשאר כלי קיבול.

ב  וכל כלי עץ שהוא סתם--אם היו לו שוליים לישב בהן על הקרקע כדי שלא יהא נוח להתגלגל, והיה מחזיק ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש--אינו מקבל טומאה כלל, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים:  מפני שחזקתו שהוא עשוי לנחת.

ג  ודברים אלו, דברי קבלה הן; ומפי השמועה למדו מה שק שהוא מיטלטל מלא וריקן, אף כלי עץ לא ייטמא אלא אם כן היה מיטלטל מלא וריקן--להוציא כלי עץ העשוי לנחת.

ד  [ב] הכלים שחזקתן שהן עשויין לנחת, כגון שידה תיבה ומגדל וכוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה גדולה וכיוצא באלו--אם היו מחזיקין ארבעים סאה, אין מקבלין טומאה.

ה  ואלו הן הכלים של עץ שהן עשויין להיטלטל במלואן:  דרדור שמניחין אותו על העגלה, וקוסטת המלכים, ועריבת העבדן, ובור ספינה קטנה והיא הספינה הקטנה שאינה יכולה להלך באמצע הים הגדול, והארון.  כל אחד מחמשת הכלים של עץ אלו--אף על פי שהן מקבלין יותר מארבעים סאה--הרי אלו מקבלין טומאה, שלא נעשו מתחילתן אלא להיטלטל מלאין.

ו  ושאר כלי עץ--אם היו מקבלין ארבעים סאה, ויש להן שוליים--חזקתן שאינן עשויין להיטלטל במלואן, ולפיכך אין מקבלין טומאה.  וכן כלי עצם וכלי העור המקבלין ארבעים סאה בלח--אין מקבלין טומאה, אלא אם נעשו מתחילתן להיטלטל כשהן מלאין.

ז  [ג] השידה והתיבה והמגדל של זכוכית הבאים במידה, טהורין.  ושאר כלי זכוכית--אף על פי שמקבלין ארבעים סאה, הרי הן מקבלין טומאה; וזה חומר בכלי זכוכית, מכלי עץ.

ח  [ד] כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה ברום שלוש, הרי הוא מחזיק ארבעים סאה בלח; וכשמודדין את הכלי, מודדין אותו מבחוץ.  אם היה בו אמה על אמה ברום שלוש--אף על פי שאין תוכו אלא פחות מזה--הרי הוא טהור, שאין עובי הדפנות ממעט.  אבל עובי הרגליים, ועובי הזר אם היה לו זר--אין נמדדין עימו.

ט  [ה] היה בתוך הכלי תיבה קטנה, כגון מוכני שבתוך השידה--בזמן שהיא נשמטת--אינה נמדדת עימה, ואינה חיבור לה, ואינה מצלת עימה באוהל המת.  ואם אינה נשמטת--נמדדת עימה, והרי הן ככלי אחד.  [ו] היה לכלי כסוי קמור--בזמן שהוא קבוע, נמדד עימו; ואם אינו קבוע, אינו נמדד עימו.  היו בו מגורות מבפנים, נמדדות עימו; ואם היו בו המגורות מבחוץ, אינן נמדדות עימו.

י  [ז] כלי עץ שאינו מקבל ארבעים סאה כדרכו, אלא אם כן הטהו על צידו, או אם סמכו בדבר אחר--הואיל ומקבל ארבעים סאה מכל מקום, טהור.  [ח] השידה והתיבה והמגדל שניטלה אחת מרגליהן--אף על פי שלא ניקבו, אלא הרי הן מקבלין--הרי אלו טהורין, ועדיין שוליים יש להם וחזקתן שהן לנחת כשהיו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך