משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות שאר אבות הטמאות

הלכות שאר אבות הטומאות פרק י

א  כל המיטמא באב מאבות הטומאות, בין אדם בין כלים--הרי הוא ראשון לטומאה כמו שביארנו, עד שיטבול.  טבל--הרי הוא כשני לטומאה, עד שיעריב שמשו:  שנאמר "במים יובא וטמא עד הערב, וטהר" (ויקרא יא,לב), הכתוב קרא לטבול יום טמא.

ב  אחד טבול יום מטומאה חמורה, כגון שטבל מזיבות או מטומאת מת וצרעת, ואחד טבול יום מטומאת שרץ וכיוצא בו.  וכל הטעון הערב שמש--בין אדם בין כלים, בין מדברי תורה בין מדברי סופרים--הרי הוא כשני לטומאה, עד שיעריב שמשו.

ג  טבול יום פוסל אוכלי תרומה, ומשקה התרומה, ואוכלי הקודש, ומשקה הקודש:  פוסל הכול.  כיצד:  טבול יום שנגע באוכלין של תרומה--עשאן שלישי לטומאה, מפני שהוא כשני; וכן אם נגע במשקין של תרומה--טימאן, והרי הן שלישי לטומאה.

ד  נגע טבול יום במשקין של קודש--טימאן, והרי הן רביעי לטומאה; וכן אם נגע באוכלי הקודש, עשאן רביעי.  אבל אם נגע טבול יום באוכלי חולין ומשקה חולין, הרי הן טהורין.  ודין מחוסר כיפורים או טבול יום, בנגיעת הקודש--אחד הוא.

ה  הנה נתבאר לך מכל אלו הדברים שאין שם משקין שנייות לעולם, אלא המשקין תחילה לעולם:  חוץ ממשקין שנגע בהן טבול יום--שהן שלישי, אם היו תרומה; או רביעי, אם היו קודש.

ו  [ד] כל הטמאין, בין חמורין בין קלין--משקין היוצאין מהן כגון רוקן ומימי רגליהן, הרי הן כמשקין שייגעו בהן:  אלו ואלו ראשון לטומאה כמו שביארנו--חוץ מזב וחבריו, שהמשקין היוצאין מהן אב טומאה.  ומשקין שהזב וחבריו נוגעין בהן, תחילה.

ז  אפילו אוכל אוכלין טמאין, או שותה משקין טמאין--הרי המשקין היוצאין ממנו קודם שיטבול, כמו המשקין שייגע בהן:  שהן תחילה.  וכן טבול יום--משקין היוצאין ממנו, כמשקין שהוא נוגע בהן:  שאינן מטמאין אחרים כלל.  אלא אם נגע במשקה חולין, הרי הן טהורין; ואם נגע במשקה תרומה, הרי הן שלישי; ואם נגע במשקה קודש, הוא או מחוסר כיפורים, הרי הן רביעי.  [ה] ועתה יתבאר שאין שלישי שבתרומה ולא רביעי שבקודש, מטמאין משקה אחר או אוכל אחר; ואין צריך לומר, שאין מטמאין כלים.  לפיכך קדירה שהיא מלאה משקין, ונגע בהן טבול יום--אם היה משקה חולין, הכול טהור; ואם היה משקה תרומה, המשקין פסולין והקדירה טהורה.  ואם היו ידיו טמאות--הרי המשקה טמא, בין משקה תרומה בין משקה חולין; וזה חומר בידיים, מה שאין בטבול יום.

ח  וחומר בטבול יום מידיים טמאות--שספק טבול יום, פוסל מספק; וספק הידיים, טהור כמו שיתבאר.  [ו] ואחד טהור שידיו טמאות, או טבול יום שידיו טמאות--הרי זה מטמא משקה חולין, ועושה אותן תחילה לטמא אוכלין ומשקין כמו שביארנו.

ט  ומאחר שמשקה שיצא מטבול יום כמשקין שייגע בהן, טבול יום שנפל מרוקו או ממימי רגליו על כיכר של תרומה--הרי זה טהור, מפני שהן כמשקין שייגע בהן.

י  [ז] מכל אלו הדברים שהקדמנו לבארם, אתה למד שהאדם יהיה אב טומאה ויהיה ראשון לטומאה, מדברי תורה.  ולעולם לא יהיה האדם שני לטומאה, אלא מדברי סופרים:  והוא האוכל אוכלין טמאין, או השותה משקין טמאין, או הבא ראשו ורובו במים שאובין--שכל אלו כשני לטומאה מדבריהם.

יא  וכן שאר כל הכלים, חוץ מכלי חרס--יהיו אב טומאה ויהיו ראשון לטומאה, מדברי תורה.  ולא יהיה הכלי לעולם שני לטומאה, אלא מדברי סופרים:  שאם ייטמא במשקין טמאין, יהיה שני מדבריהם כמו שביארנו.

יב  [ח] כבר ביארנו שכלי חרס--לא יהיה אב טומאה לעולם, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים; ויהיה ראשון לטומאה מדברי תורה, ושני מדבריהם--אם נטמא במשקין כשאר הכלים.  ולא יהיה האדם ולא הכלים שלישי ולא רביעי, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.

יג  [ט] האוכלין--לא יהיו אב הטומאה לעולם, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.  ויהיו ראשון ושני, מדברי תורה:  שהאדם או הכלי שהוא ראשון לטומאה--אם נגע באוכל, עשהו שני.  ויהיו האוכלין שלישי ורביעי לטומאה, מדברי סופרים בלבד.

יד  [י] המשקין--יהיו אב טומאה מדברי תורה, כגון מי חטאת ורוקו של זב ומימי רגליו; ויהיו ראשון לטומאה מדברי תורה, כגון שנגעו באב מאבות הטומאות.

טו  וכן אם נגעו המשקין בוולד הטומאה, בין אדם בין כלים--נטמאו מדברי תורה, והרי הן כראשון לטומאה לטמא אחרים מדבריהם.  וכן אם נגעו בשני, בין באדם בין בכלים בין באוכלין--נעשו ראשון לטמא אחרים מדברי סופרים, כמו שביארנו.

טז  ויהיו המשקין שלישי ורביעי, מדבריהם.  כיצד:  אם נגע טבול יום במשקה תרומה, עשהו שלישי; ואם נגע במשקה קודש, עשהו רביעי.  ואין אתה מוצא משקין שנייות לעולם, ולא משקה שאינו תחילה--חוץ ממשקה טבול יום או מחוסר כיפורים בקודש כמו שביארנו:  שהוא פסול מדבריהם, ואינו מטמא.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך