משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות טומאת צרעת

הלכות טומאת צרעת פרק א

א  צרעת עור הבשר--הוא שילבין מקום מן העור, ותהיה הלבנונית כקרום ביצה ומקרום ביצה ומעלה; אבל לבנונית שהיא דיהה מקרום הביצה ולמטה--אינה צרעת, אלא בוהק הוא.  [ב] וארבע מראות יש בצרעת עור הבשר, ואלו הן:

ב  לובן עז ביותר שאין למעלה ממנו, שהוא נראה בעור הבשר כשלג; הוא הנקרא בהרת.  ולובן שהוא דיהה מזה מעט, שהוא נראה כצמר נקי של כבש בן יומו; הוא הנקרא שאת.  ולובן שהוא דיהה מן השאת מעט, שהוא נראה כסיד ההיכל; הוא תולדת הבהרת, והוא הנקרא ספחת.  ולובן שהוא דיהה מסיד ההיכל מעט, והרי הוא כקרום ביצה; הוא תולדת השאת, וגם זה נקרא ספחת.

ג  הנה למדת שהמראה שהוא כסיד ההיכל, הוא ספחת הבהרת; והמראה שהוא כקרום ביצה, הוא ספחת השאת:  שאין לשון ספחת, אלא טפילה.  מכאן אמרו חכמים מראות נגעים--שניים, שהן ארבעה:  בהרת, וספחתה; ושאת, וספחתה.

ד  [ג] ארבע מראות אלו, כולן מצטרפין זה עם זה--בין להקל, בין להחמיר, בין בתחילת ראיית הנגע, בין בסוף השבועות, ובין לאחר שנפטר המצורע, או נחלט.

ה  כיצד:  אחד נגע שהיה כולו לבן כשלג, או כסיד ההיכל, או כצמר נקי, או כקרום ביצה, ואחד נגע שהיה מקצת הלובן כמראה הבהרת, ומקצתו כמראה השאת, ומקצתו כמראה הספחת--הכול כמראה אחד הוא חשוב.

ו  אם כן למה מנו אותן חכמים, ואמרו מראות נגעים שניים שהן ארבעה--כדי להבין במראות:  שכל כוהן שאינו מכיר המראות ושמותיהן, כשמלמדין אותו ומודיעין אותו--לא יראה את הנגע, עד שיבין ויכיר; ויאמר זו היא הבהרת, וזו היא ספחתה, וזו היא השאת, וזו היא ספחתה.

ז  [ד] היה במראה הלובן מארבעה מראות אלו, מקצת אדמומית מעורבת בו--גם זה נגע צרעת הוא, שנאמר "או בהרת, לבנה אדמדמת" (ויקרא יג,יט); והוא הדין לשאת, ולספחת של שאת ולספחת הבהרת.  והמראה הזה שהוא מעורב מלבנונית ומעט אודם, הוא הנקרא פתוך.

ח  וכיצד מראה הפתוך בארבעה מראות אלו:  כאילו הן ארבע כוסות מלאות חלב, ונתערב בכוס הראשונה שני טיפי דם, ובשנייה ארבע טיפין, ובשלישית שמונה טיפין, וברביעית שש עשרה טיפין.

ט  הפתוך שבבהרת, הוא המראה הרביעי; והפתוך שבשאת, כמראה כוס שלישית; והפתוך שבספחת הבהרת, כמראה הכוס השנייה; והפתוך שבספחת השאת, כמראה הכוס הראשונה.

י  [ה] כל המראות האלו, בין הלבן בין הפתוך--מצטרפין זה עם זה, וכמראה אחד הן חשובין; ובין שהיה הנגע כולו לבן, או מקצתו לבן ומקצתו לבן אדמדם--הכול כמראה אחד הוא, בין להקל בין להחמיר.

יא  [ו] כל מראה צרעת עור הבשר--אינה קרויה נגע ולא מטמאה, עד שיהיה מראה הנגע עמוק מעור הבשר:  לא עמוק במשישתו, אלא במראית העין--כמראה החמה, שהיא נראית לעין עמוקה מן הצל; אבל אם היה מראה הלובן או הפתוך בשווה עם שאר העור, או גבוה מן העור--אינו נגע, אלא כמו צמח מן הצמחים העולים בגוף.

יב  [ז] שיעור כל נגעי צרעת, בין צרעת אדם בין צרעת בגדים--כגריס הקלקי שהוא מרובע; והוא מקום מרובע מעור הבשר כדי צמיחת שלושים ושש שערות, שש שערות אורך ושש רוחב.  וכל הפחות מזה, אינו נגע צרעת.

יג  [ח] נגע שהיה רוחבו כדי צמיחת חמש שערות--אפילו היה אורכו אמה, הרי זה טהור; ואינו נגע צרעת, עד שיהיה בו ריבוע כגריס.  וכל השיעורין, הלכה למשה מסיניי.

יד  [ט] כל מקום שנאמר בהרת, הוא הדין לשאר ארבעה מראות של לובן או של פתוך:  והוא--שיהיה הנגע כגריס או יתר, ויהיה עמוק מעור הבשר; וזה הוא שאנו קוראין אותו בהרת סתם.

טו  בהרת שהיא עזה כשלג, נראית באדם שהוא לבן כהה, ובהרת שהיא כהה, נראית בכושי עזה; לפיכך אין משערין הכול אלא בבינוני, שאינו לא לבן ולא שחור.

טז  [י] שלושה סימני טומאה הן בצרעת עור הבשר--שיער לבן, והמחיה, והפסיון; ושלושתן מפורשין בתורה.  כיצד:  מי שנולדה בו בהרת, ובה שיער לבן, או מחית בשר חי--כשיראהו הכוהן, יחליטו ויאמר טמא.

יז  לא היה בה שיער לבן, ולא מחיה--יסגיר שבעת ימים, ובשביעי רואהו:  אם נולד בבהרת שיער לבן, או מחיה, או שפסת והוסיפה--הרי זה מוחלט; לא נולד בה לא מחיה, ולא שיער לבן, ולא פסתה בעור--יסגיר שבוע שני.  אם נולד בה אחד משלושתן, מחליטו.  ואם לא נולד בה אחד משלושתן--הרי זה טהור ויפטור אותו, שאין בנגעי עור הבשר הסגר יתר על שני שבועות; ואם לאחר שפטרו וטהר, פסה הנגע, או נולד בו שיער לבן, או מחיה--הרי זה מוחלט לטומאה.

יח  [יא] בהרת שהייתה עזה כשלג, ולאחר ההסגר נעשת כהה כקרום ביצה, או שהייתה בתחילה כקרום ביצה, ונעשת כשלג--הרי היא כמות שהייתה:  שאין עזות המראה סימן טומאה, ולא כהייתו סימן טהרה; אלא אם נתמעט מארבעה מראות, ונעשה כהה מקרום ביצה--שהרי נעשה בוהק, ולפיכך טהור.

יט  אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה "והנה כהה הנגע, ולא פשה הנגע בעור--וטיהרו הכוהן" (ויקרא יג,ו)--שאם כהה מארבעה מראות, טהור; וכן אם לא כהה, ולא פסה, ולא נולד בו לא שיער לבן ולא מחיה--הרי זה טהור.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך