משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות פרה אדומה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הלכות פרה אדומה פרק טו

א  הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזיה, בין אדם בין כלים--טמא, ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו:  שנאמר "והנוגע במי הנידה, יטמא עד הערב" (במדבר יט,כא)--הנה למדת שמי נידה אב מאבות הטומאות של תורה, וטומאת מגען בכל שהוא.

ב  ואם היה בהן כדי הזיה, מטמאין במגע ובמשא; והנוגע בהן או הנושאן שלא לצורך--מטמא בגדים בשעת מגעו או בשעת משאו, עד שיפרוש ממטמאיו:  שנאמר "ומזה מי הנידה, יכבס בגדיו" (במדבר יט,כא).  אינו מדבר במזה על הטמא--אם טיהר את הטמא, קל וחומר שיהיה הוא טהור.

ג  מפי השמועה למדו שזה שנאמר "ומזה מי הנידה" (במדבר יט,כא) לא נאמר אלא לשיעור--שהנוגע או הנושא מי הנידה שיש בהן כדי הזיה, שלא לצורך הזיה, טמא ומטמא בגדים, דין תורה.  וכמה הוא שיעור הזיה, כדי שיטבול ראשי גבעולין של איזוב במים.

ד  במה דברים אמורים שמי חטאת מטמאין:  בזמן שנגע בהן או נשאן שלא לצורך, קודם שיעשו מצותן; אבל אחר שעשו מצותן, אינן מטמאין כלל.

ה  כיצד:  הרי שטבל את האיזוב והזה על האדם הטמא או על הכלים, והיו המים שותתין ויורדין מעל הטמא לארץ, וכן המים הניתזין בשעת הזיה על הארץ או על הטהור--הרי אותן המים טהורין, והנוגע בהן והנושאן טהור.

ו  הטביל את האיזוב להזות על דבר שאינו מקבל טומאה--הרי המים המנטפין כשרין להזות מהן, כמו שביארנו; לפיכך מטמאין טומאת מי חטאת, לפי שלא עשו מצותן--שהרי הטבילה הייתה לשם דבר שאינו מקבל טומאה.

ז  [ב] אין מי חטאת מטמאין את הכול, קודם שיעשו מצותן--עד שיהיו טהורין וכשרין להזיה.  אבל מי חטאת שנפסלו--כגון שנתערב בהן מים, או ששתת מהן בהמה, וכיוצא באלו מדברים הפוסלין אותן--אם נגע בהן הטהור לתרומה, נטמא:  בין שנגע בידיו, בין שנגע בשאר גופו.  נגע בהן אדם הטהור לחטאת, ואפילו בידיו--הרי הוא טהור כמות שהיה.

ח  [ג] מי חטאת שנטמאו, ונגע בהן אחר שנטמאו אדם הטהור לתרומה--בין בידיו, בין בגופו--נטמא.  ואם נגע בהן הטהור לחטאת בידיו, נטמא; נגע בשאר גופו, הרי הוא טהור כמות שהיה.

ט  [ד] מי חטאת שנפלו לתוכן מי מעיין, או מי מקוה, או מי פירות--אם רוב מי חטאת, מטמאין במשא; ואם רוב מי פירות, אין מטמאין; מחצה למחצה, מטמאין במשא.  אפר פרה שנתערב באפר מוקלה, וקידש בכולו--אם היה הרוב אפר פרה, מטמאין כמי נידה; ואם היה הרוב אפר מקלה--אין מטמאין במגע, אבל מטמאין במשא.

י  [ה] אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינן ראויין לקדשן, ונגע בהן הטהור לתרומה--בין בידיו, בין בגופו--נטמא; נגע בהן הטהור לחטאת, אפילו בידיו--הרי זה טהור כמות שהיה.

יא  [ו] מי חטאת שנפסלו, לא יגבלם בטיט--שלא יעשם תקלה לאחרים, שמא ייגע בטיט ויטמא:  שמי חטאת אינן בטילין בטיט, שנאמר "חטאת היא" (במדבר יט,ט).  [ז] פרה ששתת מי חטאת--אף על פי שנשחטה בתוך עשרים וארבע שעות, הרי בשרה טהור:  שנאמר "למשמרת, למי נידה" (שם)--בזמן שהן שמורין, אינן בטילין; אבל בזמן ששתת אותן פרה--בטלו, שהרי אינן שמורין.

יב  [ח] המזה מחלון שמזין ממנו על הרבים, והוזה עליו, ונכנס למקדש, ואחר כך נמצאו המים פסולין--הרי זה פטור:  שחזקת המים שמזין מהן על הרבים, שהן כשרין; והרי זה, כאנוס.  אבל אם הוזה עליו מחלון של יחיד, ונכנס למקדש, ונמצאו המים פסולין--חייב בקרבן עולה ויורד:  מפני שהיה לו לבדוק על המים, ואחר כך ייכנס למקדש.

יג  מחליקין היו העם במים ששותתין בארץ מחלון של רבים, ודורסין אותן, ונכנסין למקדש; ולא היו חוששין להן, שמא פסולין הן.

יד  [ט] המזה באיזוב הטמא לחטאת--אם יש בו כביצה--המים פסולין, והזיתו פסולה; אין בו כביצה--המים כשרין, והזיתו פסולה.  ואיזוב זה--מטמא חברו וחברו לחברו, אפילו הן מאה:  שאין מונין לחטאת.

טו  [י] המגביה כלי שהוזה עליו, והרי עליו מים כדי הזיה--טהור:  שהמים שעשו מצותן אינן מטמאין, כמו שביארנו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך