משנה תורה לרמב"ם ספר טהרה הלכות טומאת מת

הלכות טומאת מת פרק יח

א  אדם שהאהיל בידו אחת על המת, והאהיל בשנייה על הכלים, או שנגע במת, והאהיל על הכלים--אם יש בידו פותח טפח, הכלים טמאין; ואם לאו, טהורין.

ב  וכן שני בתים, ובהן שני חציי זיתים, ופשט ידו לבית זה, וידו השנייה לבית השני--אם יש בידו פותח טפח, עירב את הטומאה, ונעשה הכול כאוהל אחד, ונטמא הוא והבתים; ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.

ג  [ב] אדם שהשקיף בעד החלון, והאהיל על הטומאה--מביא את הטומאה לבית, ונטמא כל הבית; היה מוטל על האסקופה, ומקצתו בתוך הבית ומקצתו בחוץ, והאהילה טומאה על מקצתו שבחוץ--הבית טמא:  מפני שהאדם חלול, ויש בו גובה טפח; וכיון שהאהילה טומאה עליו--הרי זה כמאהיל עליה, ומביא את הטומאה.

ד  וכן אם הייתה טומאה בבית, והאהילו טהורין על מקצתו שבחוץ--הרי אלו טמאין:  מפני שהוא כמאהיל על הטומאה; והאדם מביא ואינו חוצץ, כמו שביארנו.

ה  [ג] נושאי המת שעברו בו תחת האכסדרה, והגיף אחד מהן את הדלת, וסמכו במפתח, כדי שלא יטמא הבית, וכן אם היה אדם מבפנים או מבחוץ סומך הדלת--אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו, הבית טהור.  ואם לאו, הבית טמא:  שנמצא האדם, הוא שחצץ בפני הטומאה; והאדם והכלים מביאין ואינן חוצצין, כמו שביארנו.

ו  [ד] תנור שהוא עומד בתוך הבית, ועינו קמורה לחוץ, והאהילו נושאי המת על עינו הקמורה--התנור טמא, והבית טהור:  שהרי אין התנור גבוה מעל הארץ, כדי שיביא טומאה לבית.

ז  מגדל הבא במידה שהוא עומד בתוך הפתח, ונפתח לחוץ, וטומאה בתוכו--הבית טהור; טומאה בבית, מה שבתוכו טמא:  שהרי הוא פתוח, ובתוך הפתח; ודרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.

ח  הייתה מוכני שלו משוכה לאחוריו, ויוצאת פחות מטפח, ואינה נשמטת, וטומאה שם בתוכה כנגד הקורות--הבית טהור:  שאף על פי שהיא יוצאה, אינה נשמטת, ואינה יוצאה טפח.  והוא, שיהיה בה טפח על טפח על רום טפח חלול; אבל אם אין במוכני חלל טפח--הרי הטומאה רצוצה בתוך הבית, והבית טמא.

ט  היה המגדל עומד בתוך הבית, וטומאה בתוכו או בתוך התיבה שלו--אף על פי שאין ביציאתה פותח טפח, הבית טמא; טומאה בבית, מה שבתוכו טהור:  שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.  [ה] כלים שבין המגדל ובין הארץ, ושבינו ובין הכותל, ושבינו ובין הקורות--אם יש שם פותח טפח, טמאים.  ואם לאו, טהורים--שאני רואה את הקורות, כאילו הן יורדות וסותמות.

י  [ו] הייתה טומאה תחת המגדל, בינו ובין הארץ, או בינו ובין הקורות, או בינו ובין הכותל--בין שיש שם חלל טפח, בין שאין שם--הבית טמא.  היה עומד באוויר, וטומאה בתוכו--כלים שבעובייו טהורים; טומאה בעובייו, כלים שבתוכו טהורים.

יא  [ז] כל שיפועי אוהלים, כאוהלים.  כיצד:  אוהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע, וטומאה באוהל--כלים שתחת השיפוע טמאים; טומאה תחת השיפוע, כלים שבאוהל טמאים.

יב  הטומאה מתוך השיפוע--הנוגע בו מתוכו, טמא טומאת שבעה.  והנוגע בשיפוע מאחוריו, טמא טומאת ערב:  נעשה השיפוע מאחוריו, כאילו הוא כלי שנגע באוהל.

יג  הייתה הטומאה על אחורי השיפוע--הנוגע בו מאחוריו, טמא טומאת שבעה; והנוגע בשיפוע מתוכו, טמא טומאת ערב.  כחצי זית מתוכו, וכחצי זית מאחוריו--הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו, טמא טומאת ערב; והאוהל עצמו, טמא טומאת שבעה.

יד  [ח] היה כנף האוהל מרודד על הארץ, וטומאה תחת כנף האוהל הפרוס על הארץ, או על גבי הכנף--טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.