משנה תורה לרמב"ם ספר טהרה הלכות טומאת מת

הלכות טומאת מת פרק יב

א  טפח על טפח מרובע על רום טפח--מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה, דין תורה:  שאין קרוי אוהל אלא טפח על טפח ברום טפח, או יתר על זה.

ב  כיצד:  כזית מן המת מונח לאוויר, ובצידו כלים כגון מחטין וצינורות וכיוצא בהן, ואינן נוגעים בטומאה--אם האהיל עליהן אוהל שיש בו טפח על טפח, והיה גבוה מעל הארץ טפח--הרי זה מביא את הטומאה לכלים, וטמאין; היו כלים אחרים על גבי אוהל זה שיש בו טפח על טפח--הרי הן טהורין, מפני שהאוהל חוצץ בינם ובין הטומאה.

ג  הנה למדת, שכשם שהאוהל מטמא כל שתחתיו--כך מציל כל שחוצה לו, וחוצץ בין הטומאה ובין כלים שעל גביו; וכן אם הייתה הטומאה על גביו, וכלים תחתיו--הכלים טהורין, שהאוהל חוצץ בפני הטומאה.

ד  היה האוהל פחות מרום טפח, או פחות מטפח על טפח אף על פי שהוא גבוה כמה טפחים--הכלים שבצד הטומאה טהורין.  וכלים שלמעלה מאוהל זה--כל שכנגד הטומאה, טמא:  מפני שהאהילו על הטומאה, ואין שם אוהל לחוץ בפני הטומאה.

ה  וכן אם הייתה טומאה על גבי אוהל זה, וכלים תחתיו--כל שכנגד הטומאה, טמא:  שהרי הטומאה האהילה עליהן, ואין שם אוהל שיחוץ בפני הטומאה--שכל פחות מרום טפח, כנגיעה הוא חשוב, וטומאה שתחתיו, טומאה רצוצה היא כמו שביארנו.

ו  במה דברים אמורים, בשלא היה האוהל אדם או כלים; אבל אדם או כלים שנעשו אוהל על הטומאה--בין שהיו הן עצמן אוהל, בין שהיו עמודי האוהל, אפילו היו כלים שאין מקבלין טומאה כל עיקר--הרי אלו מביאין את הטומאה, ואינן חוצצין בפני הטומאה.

ז  כיצד:  לוח שהיה מונח על גבי ארבעה בני אדם, או על גבי ארבעה כלים, אפילו כלי אבנים וכיוצא בהן מכלים שאין למינן טומאה, ואין צריך לומר אם היה מונח על ארבעה שפודין או ארבעה קנים שגבוהין טפח, והייתה טומאה וכלים תחתיו--הכלים טמאין.  ואם היו כלים על גביו, אפילו שלא כנגד הטומאה--טמאין; ואם הייתה טומאה על גבי הלוח, וכלים תחתיו--כל כלים שתחת הלוח, טמאין.

ח  אבל אם היה הלוח מונח על גבי ארבעה אבנים, או על גבי בהמה וחיה, והייתה טומאה תחתיו--הרי הכלים שעל גביו, טהורין.  [ב] הייתה טומאה על גביו--הרי כל הכלים שתחתיו, טהורין:  מפני שהאוהל חוצץ בפני הטומאה.  וכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, הבאים במידה--הרי הם כאוהלים, ואינם ככלים; ולפיכך חוצצים בפני הטומאה.

ט  [ג] נסר שהוא נתון על פי תנור חדש, ועודף מכל צדדיו בפותח טפח, והייתה טומאה תחת הנסר--כלים שעל גביו, טהורין; טומאה על גביו--כל הכלים שתחתיו, טהורין:  מפני שתנור חדש אינו ככלים לעניין זה.  ואם היה ישן, הכול טמא.

י  [ד] נסר שהוא נתון על פי שני תנורים, אפילו ישנים, ועודף מחוצה לתנור זה ומחוצה לתנור זה, והייתה טומאה תחתיו בין שני התנורים--ביניהן בלבד טמא; אבל כלים שתחת שתי הקצוות שחוצה לתנורים, טהורין--שהרי הן כשני אוהלים זה בצד זה.

יא  וכן נסר שהוא נתון על פי תנור, אפילו ישן, ויוצא מזה טפח ומזה טפח, אבל לא מן הצדדין, וטומאה בצד זה--כלים שבצד השני, טהורין.

יב  [ה] אדם שנשא כלי כגון מרדע וכיוצא בו, והאהיל צד הכלי האחד על הטומאה--אם היה בהיקפו טפח, אף על פי שאין ברוחבו אלא רוחב אצבע ושליש--הרי זה מטמא את הנושא, ומביא לו טומאה מדבריהם:  גזרו על שיש בהיקפו טפח, משום שיש ברוחבו טפח.  אבל אינו מביא את הטומאה לכלים שתחתיו, ולשאר אדם שיאהיל עליהן, ועל הטומאה--עד שיהיה בו רוחב טפח.

יג  [ו] ארונות של עץ שמניחין בהן המת, אינן כקבר; אלא אם יש בין כסוי הארון והמת גובה טפח, חוצץ, והעומד על גבי הארון, טהור מן התורה.  ואף על פי שרוב ארונות, יש בהן חלל טפח--הואיל ויש שאין שם חלל טפח--גזרו על כל הארונות שאינן חוצצין, ושיהיה המהלך על גבי הארון כנוגע במת או בקבר.

יד  [ז] קורה שהיא נתונה מכותל לכותל, והטומאה תחתיה--אם יש בה פותח טפח--מביאה את הטומאה תחת כולה; וכל הכלים או האדם שתחתיה טמאים, אף על פי שאין כולה שווה וקצתה פחותה מטפח, מפני שקצתה, מקצת אוהל הוא.  ואם אין בה פותח טפח--טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, כמו שביארנו.

טו  כמה יהיה בהיקפה, ויהיה בה פותח טפח--בזמן שהיא עגולה, שלושה טפחים; ובזמן שהיא מרובעת, ארבעה טפחים.

טז  [ח] סאה שהיא מוטה על צידה באוויר--אינה מביאה את הטומאה תחת כולה, עד שיהיה בהיקפה ארבעה טפחים ומחצה בקירוב, כדי שיהיה גובה הצד העליון טפח ומחצה, ויהיה הטפח על טפח ממנה גובהו מעל הארץ טפח; לפיכך אם הייתה גבוהה מעל הארץ חצי טפח, והיה בהיקפה שלושה--מביאה את הטומאה.

יז  וכן עמוד עגול שהוא מוטל לאוויר, ומונח על הארץ--אינו מביא טומאה תחת דופנו, עד שיהיה בו היקף עשרים וארבעה טפחים; ואם אין בהיקפו עשרים וארבעה טפחים, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.

יח  זה שהצריכו עשרים וארבעה טפחים, על העיקרין שסומכים עליהן חכמים בחשבון כל המשפטים:  שכל שיש בהיקפו שלושה טפחים, יש בו רוחב טפח; וכל טפח על טפח בריבוע, יש באלכסונו טפח ושני חומשין.  לפיכך אם היה בהיקף העמוד עשרים וארבעה טפחים--נמצא תחת כל דופנו טפח על רום טפח מרובע ויתר מעט, שחשבונות אלו בקירוב הן; וזו היא צורתו [איור הושמט כאן].