משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות טומאת מת

הלכות טומאת מת פרק ד

א  רביעית דם הבאה משני מתים, טהורה--עד שתהיה הרביעית ממת אחד.  שדרה שנגמרה משני מתים, כגון שהיו מקצת החוליות מאחד ותשלומן ממת אחר, וכן הגולגולת של שני מתים, ורובע עצמות משני מתים, ואבר מן המת משני מתים--כל אלו אינן מטמאין באוהל, אלא במגע ובמשא כשאר כל העצמות.

ב  אבר מן החי משני אנשים, טהור; אפילו מאיש אחד--אם נחלק לשניים, טהור.  [ג] כזית בשר משני מתים, וכזית נצל משני מתים, ומלוא חופניים רקב משני מתים שכל אחד מהן יש לו רקב--הרי אלו מצטרפין זה עם זה; וכן כחצי זית בשר, וכחצי זית נצל--מצטרפין זה עם זה.  ושאר כל הטומאות שבמת--אין מצטרפין זה עם זה, מפני שלא שוו בשיעוריהן.

ג  [ד] עצם כשעורה שנחלק לשניים, מטמא במשא; וכן רובע עצמות ממת אחד שנידקדקו, ואין בכל אחד מהם עצם כשעורה--מטמאין באוהל, כאילו לא נידקדקו.  [ה] כזית מן המת שחתכו חלקים, ורדדו ודבקו--מטמא באוהל ובמשא; ואינו מטמא במגע קצתו, אף על פי שחיברו--שאין חיבורי אדם, חיבור.  [ו] כזית שלם, שהתיכו--טמא; היה מפורד, והתיכו--טהור.

ד  [ז] שדרה שנגרדו רוב חוליות שלה--אף על פי ששלדה קיימת, אינה מטמאה באוהל; ובזמן שהיא בתוך הקבר--אפילו משוברת, ואפילו מכותתת--מטמאה באוהל, מפני שהקבר מצרפה.

ה  [ח] כל המטמאין באוהל שנחלקו, והכניסן לתוך הבית--האוהל מצרפן, ומטמאין באוהל.  [ט] עצם שיש עליו כזית בשר בידי שמיים, והכניס מקצתו לפנים מן הבית--נטמא הבית.  שני עצמות, ועליהם כשני חציי זיתים בשר, והכניס מקצתן לפנים--הבית טמא; ואם היה הבשר תחוב בעצמות בידי אדם, הבית טהור--שאין חיבורי אדם, חיבור.

ו  [י] מלוא חופניים רקב שנתפזר בתוך הבית, הבית טמא.  [יא] רביעית דם שנבלעה בתוך הבית, הבית טהור להבא; וכל שהיה בו בעת שנבלעה הרביעית בארץ, טמא.  [יב] כזית מן המת שאבד בתוך הבית, ובוקש ולא נמצא--הבית טהור; ולכשיימצא--הבית טמא למפרע, מעת שאבד עד שנמצא.

ז  [יג] רביעית דם שנשפך באוויר--אם קרש, או שהיה במקום אשבורן, והוא המקום הנמוך כמו גומה, והאהיל המאהיל על מקצתו--נטמא.  נשפך על האסקופה במורד, בין לפנים בין לחוץ--הבית טהור, שהרי לא נח הדם על האסקופה; ואם הייתה האסקופה אשבורן, או שקרש הדם עליה--הבית טמא.

ח  רביעית דם שנבלעה בכסות--אם מתכבסת, ויוצא ממנה רביעית דם--הרי זו הכסות מטמאה במגע ובמשא ובאוהל.  ואם לאו--אינה מטמאה באוהל, והרי היא ככסות שנגעה במת:  שכל הבלוע שאינו יכול לצאת, טהור.

ט  כיצד משערין אותה:  מכבסין אותה במים, ומביא מים כמידתן, ונותן לתוכן רביעית דם--אם היה מראהן שווה, או שהיה מי הכיבוס אדום יותר ממי המזג--בידוע שיצא ממנה רביעית.

י  [יד] המשא והמגע והאוהל, שלושה שמות הן.  וכל שהוא משם אחד--מצטרף, ומטמא; ומשני שמות--אינו מצטרף, וטהור.  כיצד:  הנוגע בכשני חציי זיתים, או שנשא שני חציי זיתים בבת אחת, או שהאהיל על כשני חציי זיתים, או שהאהיל על חצי זית וחצי זית אחר מאהיל עליו, או שהיה הוא וחצי זית תחת האוהל, והאהיל במקצת גופו על חצי זית אחר או האהיל חצי זית על מקצתו--הכול טמאים, מפני שהוא שם אחד.

יא  אבל הנוגע בחצי זית או הנושא חצי זית, ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית, או שהאהיל עליו חצי זית אחר, או שהאהיל הוא על חצי זית אחר, וכן הנוגע בחצי זית ונשא חצי זית אחר--הכול טהורים:  שאין המגע מצטרף עם המשא, לא במת ולא בשאר טומאות; ולא המגע מצטרף עם האוהל, ולא האוהל מצטרף עם המשא.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך