משנה תורה לרמב"ם -> ספר קרבנות -> הלכות מחוסרי כפרה

פרק א ב ג ד ה

הלכות מחוסרי כפרה פרק ה

א  איזה הוא תנוך אוזן, זה גדר האמצעי.  נתן על צידי הבהונות, כשר; נתן על צידי צידיהן, פסול.  בין שנתן השמן על דם האשם עצמו מלמעלה, בין שנתן בצד הדם--אפילו נתקנח הדם קודם שייתן השמן--נותן השמן על הבהונות, שנאמר "על מקום, דם האשם" (ויקרא יד,כח).  אין לו בוהן יד ימנית, או בוהן רגל ימנית, או שאין לו אוזן ימנית--אין לו טהרה עולמית.

ב  אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, או שלא נתן מדמו על גבי בהונות--הרי זה עולה למזבח, וטעון נסכים כנסכי אשם מצורע; וצריך המצורע אשם אחר, להכשירו.

ג  הקדים חטאתו לאשמו--לא יהיה אחד ממרס בדמה, אלא תעבור צורתה, ותצא לבית השריפה.

ד  יש לאדם להביא אשמו היום, ולוגו אחר עשרה ימים; ואם רצה לשנות הלוג לאשם מצורע אחר--משנה, אף על פי שקידש בכלי.  חסר הלוג עד שלא יצק, ימלאנו; חסר מאחר שיצק, יביא אחר כתחילה.

ה  יצק מן השמן לכפו, והתחיל להזות, ונשפך הלוג--אם עד שלא גמר מתן שבע, נשפך הלוג--יביא אחר, ויתחיל במתן שבע; גמר מתן שבע, ונשפך הלוג--יביא אחר, ויתחיל לכתחילה בבהונות; התחיל בבהונות, ונשפך הלוג קודם שיגמור--יביא אחר, ויתחיל לכתחילה בבהונות.  גמר הבהונות, ואחר כך נשפך הלוג, קודם שייתן שאר השמן שבכפו על ראש המיטהר--אינו צריך להביא לוג אחר:  שמתנת הראש אינה מעכבת--שנאמר "והנותר, בשמן" (ויקרא יד,יח), "ומיתר השמן" (ויקרא יד,יז).

ו  הקדים מתן השמן למתן הדם--ימלא הלוג שמן, ויחזור וייתן השמן אחר הדם; הקדים מתן השמן על הבהונות למתן שבע--ימלא הלוג, ויחזור וייתן על הבהונות אחר מתן שבע:  שנאמר "זאת תהיה תורת המצורע" (ויקרא יד,ב), שתהיה כל תורתו על הסדר.  [ז] נתן שבע המתנות שלא לשמן--לא הורצה, והוכשר המצורע.

ז  [ח] מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו, צריך קרבן אחר לצרעת שנייה; וכן אם הביא אשמו, ונתנגע, והביא אשמו, ונתנגע--צריך קרבן על כל אחת ואחת.  אבל אם נתנגע, ונתרפא, והביא ציפורים, וחזר ונתנגע, ונתרפא, והביא ציפורים--קרבן אחד לכולן.

ח  [ט] מצורע שהביא קרבן עני, והעשיר, או עשיר והעני, קודם שיקריב קרבנותיו--הכול הולך אחר האשם:  אם היה בשעת שחיטת האשם עשיר, ישלים קרבן עשיר; ואם היה עני, ישלים קרבן עני.

ט  [י] שני מצורעין שנתערבו קרבנותיהן, ונזרק דם אחת משתי החטאות שלהן, ואחר כך מת אחד מן המצורעין--כיצד עושה זה המצורע החי:  להביא חטאת בהמה, אינו יכול--שמא זו שנזרק דמה חטאתו היא, ואין מביאין חטאת בהמה על הספק; ולהביא חטאת העוף, אינו יכול--שעשיר שהביא קרבן עני, לא יצא.  וכיצד יעשה:  יכתוב כל נכסיו לאחר, ונמצא עני, ויביא חטאת העוף מספק, ולא תיאכל כמו שביארנו; ונמצא אוכל בקודשים.

י  [יא] עשיר שאמר קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עני--הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי יד הנודר משגת.  ועני שאמר קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עשיר--הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר, שהרי זה הנידר חייב בקרבנות עשיר.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך