משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות מעילה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הלכות מעילה פרק ד

א  המפריש מעות לחטאתו לעולתו ולאשמו, לתורים ובני יונה--מועלין בהן משעה שהפריש; הפריש לשלמים, אין מועלין בהן.

ב  הקדיש אבר אחד לדמיו למזבח--הרי זה ספק אם פשטה קדושה בכולו, או לא פשטה.  לפיכך תקרב, ולא ייפדה; ואם נפדה, אין מועלין בפדיונו.

ג  המפריש מעות לנזירותו, אסור ליהנות בהן; ואם נהנה, לא מעל--מפני שהן ראויין לבוא כולן שלמים, ואין בשלמים מעילה אלא באימוריהן אחר זריקת דמים.  מת, ייפלו לנדבה:  היו מפורשים--דמי חטאת--ילכו לים המלח, ולא נהנין ולא מועלין; דמי עולה--יביאו עולה, ומועלין בהן.

ד  אמר אלו לחטאתי, והשאר לנזירותי--אם נהנה בכל השאר, מעל; נהנה במקצתו, לא מעל.  וכן אם אמר אלו לעולתי, והשאר לנזירותי, ונהנה בכולן--מעל; נהנה במקצתן--לא מעל, שאין בדמי שלמים מעילה.

ה  הפריש מעות ואמר, אלו לעולתי ואלו לחטאתי ואלו לשלמיי, ונתערבו--מועלין בכולן, ומועלין במקצתן.  וכיצד יעשה--ייקח שלוש בהמות, ומחלל דמי חטאת בכל מקום שהוא על החטאת, ודמי עולה על העולה, ודמי שלמים על שלמים.

ו  [ד] אחד ממחוייבי קינין שהפריש מעות ואמר, אלו לחובתי--מועלין בכולן, ומועלין במקצתן.  ואם מת--ייפלו לנדבה כמו שביארנו בנזירות, ומועלין בהן.

ז  [ה] המפריש חטאת על אכילת חלב, והביאה על אכילת דם--הרי זה לא כיפר, לפיכך לא מעל.  הפריש מעות לחטאת חלב, וקנה בהן חטאת לדם בשוגג--כיפר, לפיכך מעל; במזיד--לא כיפר, לפיכך לא מעל.

ח  [ו] המפריש שתי סלעים לאשם, ולקח בהן שני אילים לחולין--הואיל וקנה חולין בדמי אשם, מעל, וחייב לשלם עשרה דינרין שהן שני סלעים וחומשן, ויביא בהן אשם; ויביא קרבן אשם, על מעילתו.

ט  לפיכך אם היה אחד משני האילים שקנה יפה שתי סלעים, והשני יפה עשרה דינרין--יביא השווה עשרה, אשם תחת המעילה עם החומש; ויביא השווה שני סלעים, אשם על מעילתו.

י  לקח אחד לאשם, ואחד לחולין--אם היה של אשם יפה שתי סלעים, יביא אותו לאשמו הראשון.  וכן אם היה זה החולין יפה שתיים--יביא אותו אשם מעילתו, שהרי מעל בסלע אחת מדמי האשם; וישלם חמישה דינרין, וייפלו לנדבה.

יא  [ז] הנהנה מדמי חטאת, עד שלא קרבה חטאתו--יוסיף חומש על מה שנהנה, ויביא בדמים חטאתו, ויביא קרבן אשם, על מעילתו; וכן אם נהנה מדמי אשם, עד שלא קרב אשמו--יוסיף חומש, ויביא בדמים אשמו, ויביא אשם אחר, למעילתו:  שקרבנות המזבח, מעילתן לקרבנות המזבח.  וקודשי בדק הבית, מעילתן לבדק הבית.

יב  נודע לו שמעל, ואחר כך קרבה חטאתו ועדיין לא הפריש מעילתו, או שהפרישה, ולא כללה בדמי חטאתו--יוליך המעילה וחומשה לים המלח; נודע לו שמעל אחר שקרבה חטאתו--ייפלו מעות המעילה וחומשה לנדבה, שאין מפרישין כתחילה לאיבוד.  ובין כך ובין כך, יביא אשם מעילתו.

יג  ובאשם, בין שנודע לו שמעל קודם שקרב אשמו או אחר שקרב--תיפול מעילתו וחומשה לנדבה, מפני שהיא כמותר אשם; ויביא אשם מעילתו.

יד  [ח] המוכר עולתו, ושלמיו--לא עשה כלום.  ודין תורה, שיחזרו המעות חולין כמות שהיו; וקנסו אותו חכמים, שייפלו המעות לנדבה:  אפילו הייתה הבהמה שווה ארבעה, ומכרה בחמישה--החמישה כולן ייפלו לנדבה.  ואין כאן מעילה--לא מדברי תורה, ולא מדברי סופרים.

טו  [ט] יש מעילה בנדרים.  כיצד:  האומר כיכר זו עליי קרבן, או הקדש, ואכלה--מעל, אף על פי שהיא מותרת לאחרים; לפיכך אין לה פדיון, שהרי אינה קודש אלא לזה בלבד.  אמר כיכר זו קודש, או קרבן, ואכלה, בין הוא בין אחר--מעל; לפיכך יש לה פדיון.

טז  הייתה לפניו כיכר של הפקר, ואמר כיכר זו הקדש--נטלה על מנת לאוכלה, מעל לפי כולה; על מנת להורישה, מעל לפי טובת הניה שבה.

יז  [י] האומר לחברו כיכרי עליך הקדש, וחזר ונתנה לו--המקבל מתנה זו מעל, לכשיוציא:  שהרי הנותן, אינה אסורה עליו.  וכן כל כיוצא בזה משאר הקונמות, יש בהן מעילה לנאסר בהן.  וכל דברים הנאסרין עליו בנדר כזה, מצטרפין; ואם נהנה מכולן בשווה פרוטה, מעל.

יח  [יא] האומר הרי הנטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות היום, וטלית זו קרבן אם לא תישרף היום, ועבר היום, ולא נקצצו ולא נשרפה הטלית--הרי הן הקדש; וייפדו כשאר ההקדשות, ואחר כך ייהנה בהן.

יט  אבל אם אמר הרי הנטיעות האלו קרבן, עד שייקצצו--אינו יכול לפדותן:  שבכל עת שייפדו--יחזרו הקדש, עד שייקצצו; וכיון שנקצצו--אינן צריכין פדיון, אלא נהנין בהן מיד.  במה דברים אמורים, בשפדין המקדיש.  אבל אם פדין אחר--הרי אלו יוצאין לחולין, אף על פי שעדיין לא נקצצו; ויהיו מותרין אף למקדיש.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך