משנה תורה לרמב"ם ספר עבודה הלכות פסולי המוקדשין
הלכות פסולי המוקדשין פרק ט
א קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאוויר, או שפרח לבין העופות שימותו כולן, או שמת גוזל אחד--ייקח זוג לשני. [ב] פרח לבין הקרבות--פסול, ופוסל אחד כנגדו: שהגוזל הפורח מקן סתומה לבין הקרבות, פסול ופוסל אחד כנגדו.
ב כיצד: פרח גוזל מן הסתום, לעשרה עופות סתומות--אם עשה חמישה למטה, ושישה למעלה, הרי חמישה עולות כשרות מהשישה של מעלה, וארבע חטאות כשרות מהחמישה עופות שנעשו למטה: שאני אומר שמא הגוזל הפורח, הוא אחד מהחמישה של מטה.
ג וכן אם עשה מהם שישה למטה, וחמישה למעלה--נמצא הכשר חמש חטאות, וארבע עולות: שאני אומר שהגוזל מהחמישה של מעלה. נמצא הכשר מהעשרה, תשעה--הרי פסל אחד.
ד [ג] ארבעה עופות סתומות, וארבעה עופות שנייות סתומות, פרח אחד מן הראשונות לשנייות--פסל אחד מן השנייות. אחר שנתערבו, חזר אחד מן השנייות ופרח לראשונות--פסל אחד מן הראשונות; ונמצא הכשר מן הראשונות, שתיים בלבד. [ד] חזר אחד ופרח מן הראשונות לשנייות, אפילו כל היום--אין מוסיף להפסיד יתר על זה: שאפילו הן מעורבות כולן זו בזו--מחצה כשר ומחצה פסול, כמו שביארנו.
ה ציבור אחד יש בו שני עופות, ובשני ארבעה, ובשלישי שישה, וברביעי שמונה, ובחמישי עשרה, ובשישי שנים עשר, ובציבור שביעי ארבעה עשר, ופרח גוזל מן הראשונה לשנייה, ואחד מן השנייה לשלישית, ומשלישית לרביעית, ומרביעית לחמישית, ומחמישית לשישית, ומשישית לשביעית, וחזר אחד ופרח מציבור לציבור, עד שחזר לראשונה שפרח ממנה הראשון--פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: הראשונה והשנייה, אין להם כלום; והשלישית יש לה שני עופות, הרביעית יש לה ארבעה, החמישית יש לה שישה, השישית יש לה שמונה, השביעית יש לה שתים עשרה.
ו חזר אחד ופרח פעם שנייה מזו לזו, וחזר אחד ופרח מן האחרונה לשלמעלה ממנה עד שחזר לראשונה--פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: השלישית והרביעית, אין להם כלום; החמישית יש לה שני עופות כשרים, והשישית יש לה ארבעה, והשביעית יש לה עשרה.
ז פרח פעם שלישית גוזל מזו לזו, וחזר פעם רביעית מזו לזו--פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: החמישית והשישית, נפסלו כולן; והשביעית, נשארו לה שמונה עופות כשרין. כשיעשה הארבעה עשר, שבע למטן ושבע למעלן--יהיו שמונה מהן כשרין והשישה פסולין, מפני תערובת גוזלות אלו שפרחו בהליכה ובחזירה.
ח [ו] קן סתומה וקן מפורשת, פרח מן הסתומה למפורשת--ייקח זוג לשני. חזר, או שפרח אחד מן המפורשות לסתומה, ולא ידע זה שפרח, אם היה עולה או חטאת--ימותו כל העופות שבסתומה: שאם עולה נתערבה בהן, כל החטאות שבה פסולות, ואם חטאת נתערבה בהן, כל העולות שבה פסולות; לפיכך ימותו כולן.
ט [ז] חטאת מכאן ועולה מכאן, וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין, אחד הילך ואחד הילך--לא הפסיד כלום, אלא יאמר זה שהלך אצל החטאות חטאת, וזה שהלך אצל העולות עולה. חזר אחר שנתערבו, ופרח אחד מכאן ואחד מכאן לאמצע--השניים האמצעיים ימותו, שהרי הן חטאת ועולה מעורבין; והצדדין, אלו יקרבו חטאת ואלו עולה כשהיו. פרח מן האמצעיים לצדדין, כולן ימותו--שמא עולה נתערבה בחטאות, וחטאת בעולות.
|