משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות שמיטה ויובל

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הלכות שמיטה ויובל פרק ח

א  כדרך שאסור לעבוד הארץ בשביעית--כך אסור לחזק ידי ישראל שעובדין אותה, או למכור להן כלי עבודה:  לפי שאסור לחזק ידי עוברי עבירה.

ב  ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, למי שהוא חשוד על השביעית--מחרשה וכל כליה, העול והמזרה והדקר.  זה הכלל--כל שמלאכתו מיוחדת למלאכה שאסורה בשביעית, אסור למוכרו לחשוד; ולמלאכה שאפשר שתהיה אסורה ותהיה מותרת, מותר למוכרו לחשוד.

ג  כיצד:  מוכר הוא לו המגל, והעגלה וכל כליה--שאם יקצור בו מעט ויביא על העגלה מעט, הרי זה מותר; ואם יקצור כדרך הקוצרין או יביא כל פירות שדהו, אסור.

ד  ומותר למכור סתם למי שאינו חשוד, אפילו דבר שמלאכתו מיוחדת למלאכה האסורה בשביעית--שהרי אפשר שקנה בשביעית, לעשות בו מלאכה לאחר שביעית.

ה  היוצר מוכר חמש כדי שמן, וחמש עשרה כדי יין.  ומותר למכור לגוי יתר מזה, ואינו חושש שמא ימכור לישראל; ומוכר כדים רבות לישראל החשוד בחוצה לארץ, ואינו חושש שמא יביא לארץ.

ו  ומוכר לחשוד פרה חורשת, שהרי אפשר לשוחטה.  ומוכר לו שדהו, שהרי אפשר שיובירה; אבל לא ימכור לו שדה האילן, אלא אם כן פוסק עימו על מנת שאין לו באילן.  ומשאילו סאה למדוד בה, אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן--שהרי אפשר שימדוד בה בתוך ביתו.  ופורט לו מעות, אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים.  וכולן בפירוש, אסורים.  [ז] וכן משאלת אישה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה ריחיים ותנור; אבל לא תבור ולא תטחון עימה.

ז  [ח] מחזקין ידי גויים בשביעית, בדברים בלבד--כגון שראהו חורש או זורע, אומר לו תתחזק או תצליח וכיוצא בדברים אלו:  מפני שאינם מצווין על שביתת הארץ.  אבל לא יסעדנו ביד.  ומותר לרדות עימהן הפירות, וחוכרין מהן נירין--לפי שאינן בני חיוב כדי לקנוס אותן.

ח  [ט] מותר לעשות בתלוש בסוריה, אבל לא במחובר.  כיצד--דשין וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין; וכן כל כיוצא באלו.

ט  [י] כשם שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית, או לשמור אותן--כך אסור ליקח אותן מעם הארץ:  לפי שאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ, ואפילו כל שהוא--שמא לא יאכל אותן בקדושת שביעית.  [יא] הלוקח לולב מעם הארץ בשביעית, נותן לו אתרוג מתנה; ואם לא נתן לו, מבליע לו דמי אתרוג בדמי הלולב.

י  [יב] במה דברים אמורים, בזמן שהיה מוכר פירות שכמותן בשמור, כגון תאנים ורימונים וכיוצא בהן; אבל אם היה מוכר פירות שחזקתן מן ההפקר, כגון הפיגם, והירבוזין השוטים, והחלגלוגות, והכוסבר של הרים, וכיוצא בהן--הרי זה מותר ליקח ממנו מעט, בדמי שלוש סעודות בלבד:  משום כדי חייו של מוכר.

יא  [יג] וכן כל דבר שאינו חייב במעשרות, כגון שום בעל בכי, ובצל של רכפה, וגריסין הקלקייות, ועדשים המצרייות, וכן זירעוני גינה שאינן נאכלין כגון זרע לפת וצנון, וכיוצא בהן--הרי אלו נלקחין מכל אדם בשביעית.

יב  [יד] במה דברים אמורים, בעם הארץ סתם; אבל מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית, או לשמור פירותיו ולמכור מהן--אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית, כלל.  ואין לוקחין ממנו פשתן, אפילו סרוק; אבל לוקחין ממנו טווי ושזור.

יג  [טו] החשוד על השביעית, אינו חשוד על המעשרות; והחשוד על המעשרות, אינו חשוד על השביעית:  שאף על פי שזה וזה מן התורה--מעשר טעון הבאת מקום, מה שאין כן בשביעית; ושביעית אין לה פדיון, מה שאין כן במעשר.

יד  [טז] החשוד על הטהרות, אינו חשוד לא על המעשר ולא על השביעית:  שהאוכל הטמא הזה שמכרו בחזקת טהור, אינו מטמא אחרים אלא מדברי סופרים; והחשוד לדברי סופרים, אינו חשוד לדברי תורה.

טו  [יז] כל החשוד על דבר--אף על פי שאינו נאמן על של עצמו, נאמן על של אחרים:  חזקה, אין אדם חוטא לאחרים.  לפיכך החשוד על דבר, דנו ומעידו.

טז  [יח] הכוהנים חשודין על השביעית--לפי שהם אומרים הואיל והתרומות מותרות לנו, אף על פי שהן אסורין על הזרים במיתה, קל וחומר, פירות שביעית.  לפיכך סאה תרומה שנפלה למאה סאה של פירות שביעית, תעלה; נפלה לפחות ממאה, ירקבו הכול--ולא ימכרו לכוהנים ככל מדומע, לפי שהם חשודין על השביעית.

יז  [יט] הצבעין והפטמין לוקחין מורסן מכל מקום, ואינן חוששין שמא מספיחי שביעית הוא.  [כ] גבאי קופה בשביעית, לא יהיו מדקדקין בחצרות של אוכלי שביעית; ואם נתנו להן פת, מותרת, ואין חוששין לה, שמא מספיחי שביעית היא:  שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות שביעית, או ביצים הנלקחות בדמי שביעית.  ומותר ללוות מן העניים פירות בשביעית, ומחזירין להן פירות בשנה שמינית.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך