משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות תרומות

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הלכות תרומות פרק יד

א  חמישים תאנות שחורות וחמישים לבנות, שנפלה לתוכן תאנה אחת של תרומה--הייתה לבנה, השחורות מותרות והלבנות מדומעות; הייתה שחורה, השחורות מדומעות, והלבנות מותרות.  ואם אין ידוע אם שחורה הייתה, אם לבנה--עולה באחד ומאה מן הכול; ידע מה הייתה אחר שנפלה, ושכח--הרי כולן מדומע.

ב  וכן עיגולי דבילה ומלבנים של דבילה, שנפל עיגול או מלבן של תרומה לתוכן, ואין ידוע אם מלבן היה או עיגול--הרי העיגולין מצטרפין למלבנים, ותעלה תרומה באחד ומאה מן הכול.

ג  עיגולי דבילה גדולים וקטנים, שנפל עיגול דבילה לתוכן, ואין ידוע אם גדול אם קטן--הרי הן מעלין בין במניין בין במשקל.  כיצד:  נפל עיגול למאה עיגולין גדולים וקטנים--הריני אומר קטן נפל, ומגביה אחד קטן.

ד  נפל עיגול לתוך ארבעים עיגול, מהן עשרים עיגול משקל כל אחד ארבע ליטרין, והאחד ועשרים משקל כל אחד ליטרה--הואיל ומשקל הכול מאה ליטרין ואחד, הריני אומר קטן נפל, ומגביה אחד מן הקטנים.  [ג] והקמח והסולת אינן מצטרפין להעלות את התרומה.

ה  [ד] סאה חיטים של תרומה, שנפלה על פי המגורה של חיטים--אין משערין אותה במאה ואחד:  שאין משערין אלא אם נבללה תרומה עם החולין, או אם אין ידוע באיזה מקום נפלה התרומה.  וכיצד יעשה:  רואין את התרומה כאילו היא חיטים על גבי שעורים, ומפריש התרומה עצמה שנפלה על פי המגורה עם מעט מן החולין שנפלה עליהן, כמי שמאסף חיטים מעל גבי שעורין.

ו  [ה] שתי קופות או שתי מגורות, שנפלה תרומה לתוך אחת מהן ונבללה, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה--אם היו שתי המגורות בבית אחד, הרי אלו מצטרפות, ותעלה באחד ומאה מן הכול, כאילו היו שתיהן מגורה אחת; והקופות מצטרפות, ואפילו הייתה קופה בבית זה וקופה בחצר אחרת--לפי שקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד.  אבל אם היו שתי הקופות בשתי עיירות, אין מצטרפות.

ז  [ו] וכיצד מעלה סאה שנפלה:  אם רצה להעלותה מאחת משתיהן, מעלה; ואם רצה להעלות חצייה מזו וחצייה מזו, מעלה.

ח  כדים מלאים תאנים של חולין, שדרס ליטרה תאנים של תרומה בפי כד אחת מהם, ואין ידוע איזו היא--אם היו שם מאה כד וכד, הרי זו תעלה; ולוקח כד אחת מהם ומתירה לכוהן חוץ מדמי אותה ליטרה, והשאר מותרין.  ואם היו פחות ממאה--הפומין כולן מדומע, והשוליים מותרין.  [ז] וכן אם דרסה על פי כוורת, או על פי עיגול, ואין ידוע איזה הוא.

ט  דרסה על פי עיגול, ואין ידוע אם בצפונו או בדרומו, ולא איזה עיגול הוא--רואין אותם כאילו הם פרודות, ותעלה לפי המשקל--אם יש בכל העיגולין מאה ליטרין, תעלה:  והוא שיש בכל עיגול מהן יתר על שני ליטרין, כדי שתיבטל התרומה ברוב--שספק התרומה, בטיל ברוב החולין.

י  [ח] התרומה--ודאיה, אוסר במאה.  וספקה, אוסר בחמישים; ואין לה היתר אלא ברוב:  ואם הייתה ביתר מחמישים, אינה צריכה רוב.  כיצד:  תאנה אחת תרומה שנפלה לתשעה ותשעים, והרי המאה קיימין--הכול אסור לזרים, כמו שביארנו.

יא  [ט] נפלה אחת מחמישים, ואבדה אחת מן הכול--שמא אחת מן החולין היא שאבדה, או האחת שנפלה היא שאבדה--הרי אלו אסורות:  עד שירבה עליהן ממקום אחר, ויוסיף עליהן חמישים תאנים ואחת--יותר הכול.  ואם נפלה אחת של תרומה לתוך אחת וחמישים, ואבדה אחת מן הכול--הותרו השאר לזרים.

יב  [י] סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, או למעשר שני והקדש, ונדמע הכול--אם למעשר ראשון נפלה, יקרא שם לתרומת מעשר; ויימכר הכול לכוהנים, חוץ מדמי תרומה שנפלה ומדמי תרומת מעשר שבו.  ואם למעשר שני והקדש נפלה, הרי אלו ייפדו; ויימכרו לכוהן, חוץ מדמי תרומה.

יג  [יא] סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, או מעשר ראשון, או מעשר שני, או הקדש--בין טהורים בין טמאים--הואיל ונדמע הכול בתרומה טמאה שאסורה באכילה לכול, הרי הכול אסור לעולם; ומניחים אותן, עד שירקבו.

יד  במה דברים אמורים, בדבר שאין דרכו להיאכל חי.  אבל דבר שדרכו להיאכל חי, לא יניחן--שמא ייתקל בהם, וייאכל מהן; אלא ידליק הכול, כדרך שמדליקין תרומה טמאה.

טו  [יב] סאה תרומה טהורה, שנפלה לפחות ממאה חולין טמאין--יימכר הכול לכוהנים, חוץ מדמי תרומה.  והכוהן אוכל מדומע זה קליות, או ילוש אותו במי פירות שאינן מכשירין--כדי שלא תיטמא התרומה מן החולין הטמאין; או ילוש מדומע זה פחות פחות מכביצה--שאין אוכל טמא מטמא אוכל אחר, עד שיהיה כביצה; או יתחלק מדומע זה פחות מכביצה בכל עיסה, כדי שלא תיטמא התרומה שבו.

טז  [יג] סאה תרומה טמאה, שנפלה למאה חולין טהורין, וכן סאה תרומה טהורה, שנפלה למאה חולין טמאין--תעלה באחד ומאה; ותיאכל קליות, או תילוש במי פירות, או פחות פחות מכביצה--שאין הסאה שנפלה, היא הסאה עצמה שעלתה.

יז  [יד] סאה תרומה טמאה, שנפלה למאה סאה של תרומה טהורה--בטלה במיעוטה, ואוכלין הכול כטהורה; ואם נפלה לפחות ממאה, יניח הכול עד שירקב.

יח  [טו] שתי קופות שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן, וידע לאיזו מהן נפלה, ואחר כך נפלה סאה שנייה, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה--אומרים למקום שנפלה ראשונה, נפלה שנייה:  לפי שתולין את הקלקלה במקולקל.

יט  נפלה סאה ראשונה לתוך אחת מהם, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, ואחר כך נפלה סאה שנייה, וידע לאיזו מהן נפלה--אין אומרים למקום שנפלה שנייה נפלה ראשונה, אלא שתיהן מקולקלות.

כ  [טז] היו שתי קופות, אחת טמאה ואחת טהורה, ונפלה סאה של תרומה לאחת מהן, ואין ידוע איזו היא--אומרין לתוך הטמאה נפלה.

כא  [יז] שתי קופות, אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין, נפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן--אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין ייאכלו בטהרה כתרומה.

כב  [יח] נפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן--אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין ייאכלו קליות [יט] או יילושו במי פירות.

כג  [כ] שתי קופות, אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין, ונפלה סאה של תרומה טהורה לתוך אחת מהן--אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין ייאכלו קליות; [כא] נפלה סאה של תרומה טמאה לתוך אחת מהן, שתיהן אסורות:  שספק תרומה טמאה אסור, וספק המדומע מותר, מפני שאיסור תרומה טמאה מן התורה ואיסור המדומע מדבריהן, על העיקרים שביארנו בהלכות איסורי מאכלות.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך