משנה תורה לרמב"ם -> ספר נשים -> הלכות ייבום וחליצה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הלכות ייבום וחליצה פרק ח

א  מי שקידש אחת משתי אחיות, ואין ידוע איזו מהן קידש, ומת, ולו אח אחד--חולץ לשתיהן, כדי להתירן לאחרים.  היו לו שני אחין:  אחד חולץ לאחת מהן בתחילה; והשני מייבם לשנייה על כל פנים--אם זו היא שקידש אחיו, הרי ייבם אותה, ואם אינה אשת אחיו, הרי נשא אישה משאר הנשים, ואחותה שהייתה אשת אחיו, כבר נחלצה.

ב  אבל לא ייבם האחת תחילה--שמא האחרת היא אשת אחיו, ונמצא שנשא קרובת זקוקתו; קדמו שני האחים, וכנסו שתי היבמות--אין מוציאין מידן.

ג  [ב] שניים שקידשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קידש, וזה אינו יודע איזו קידש, ומתו שניהן--לזה אח, ולזה אח--זה חולץ לשתיהן, וזה חולץ לשתיהן.  לזה אח אחד, ולזה שניים--היחידי, חולץ לשתיהן בתחילה; והשניים, אחד חולץ ראשון, והשני מייבם.  ואם קדמו וכנסו--אין מוציאין מידן, ואפילו היו כוהנים:  שהחליצה שחלץ היחידי, מספק חלץ; והחלוצה אסורה לכוהן מדברי סופרים, ובספק חלוצה לא גזרו.

ד  [ג] היו לזה שני אחין, ולזה שני אחין--אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת; ואחר כך האח השני של זה מייבם חלוצתו של זה, והאח השני של זה מייבם חלוצתו של זה.  קדמו שני אחין, וחלצו לשתיהן--לא ייבמו שני האחין האחרים; אלא אחד חולץ בתחילה, ואחד מייבם לשנייה.  ואם קדמו וכנסו, אין מוציאין מידן.

ה  [ד] האישה שהיו לה בנים, והיו לכלתה בנים, ונתעברה האישה ונתעברה כלתה, וילדו שתיהן במחבואה אחת, ונתערבו שני הילדים והגדילו התערובות, ונשאו נשים ומתו--כיצד הן ניתרות:  בני הכלה חולצין לשתיהן תחילה, ולא מייבמין--שכל אחת משתיהן ספק שהיא אשת אחיו ותהיה מותרת לו, ספק שהיא אשת אחי אביו והיא ערווה עליו.  אבל בני הזקנה, או חולצין או מייבמין:  שאם היא זו אשת אחיו, הרי ייבמה; ואם היא אשת בן אחיו, מותרת היא לו--שכבר נחלצה.

ו  [ה] מתו הבנים הידועים של זקנה ושל כלתה, והרי בני התערובת קיימין--בני התערובת לנשי בני הזקנה, חולצין ולא מייבמין:  שהיא ספק אשת אחי אביו, שהיא ערווה עליו.  ולנשי בני הכלה:  אחד חולץ בתחילה.  ואחד מייבם על כל פנים--אם בן הכלה הוא זה שחלץ תחילה, הרי חלץ אשת אחיו, והשני מן התערובת הוא בן הזקנה, ומותר לו לישא אשת בן אחיו אחר שנחלצה מיבמה; ואם זה שחלץ תחילה הוא בן הזקנה, הרי חלץ לאשת בן אחיו ולא עשה כלום, והשני מן התערובת הוא בן הכלה, והרי ייבם אשת אחיו.

ז  [ו] מי שלא שהת אחר בעלה שלושה חודשים, ונישאת וילדה, ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון, והיו לה בנים מן הראשון ומן השני--אם מת זה הבן הספק--בני הראשון ובני האחרון חולצין לאשתו, ולא מייבמין:  שכל אחד מהן שיבוא לייבם, שמא אינו אחיו מאביו; והרי הוא אחיו מאימו בוודאי, ואשת אחיו מאימו אסורה על האדם לעולם משום ערווה.  וכן זה הבן הספק--חולץ לנשותיהן, ולא מייבם.

ח  [ז] היה בן לראשון ובן לשני, שלא מאישה זו שנישאת בתוך זמן, ומת אחד מהן--הרי זה הבן הספק, חולץ לאשת זה שמת או מייבם:  שאם אחיו מאביו הוא, הרי ייבם את אשתו; ואם אינו אחיו מאביו--הרי אין ביניהן אחווה כלל, לפיכך מותר לו לישא את אשתו.

ט  [ח] מת הבן הספק:  אחד משני הבנים הוודאיין, חולץ לאשתו תחילה; והשני מייבם על כל פנים--אם אחיו הוא, הרי ייבם את אשתו, ואם אינו אחיו ובן האב האחר הוא, הרי נחלצה מאחי בעלה.

י  [ט] מי שהלך בעלה למדינה אחרת ושמעה שמת ונישאת, ואחר כך בא הבעל הראשון, ומתו שניהן, לזה אחין ולזה אחין--אחיו של זה ואחיו של זה, חולצין ולא מייבמין.

יא  [י] חמש נשים שהיה לכל אחת מהן בן ידוע, ונתעברו חמשתן וילדו כאחת במחבואה אחת, ונתערבו הוולדות והגדילו התערובת, ונשאו נשים ומתו החמישה אנשים, ונפלו חמש הנשים לפני החמישה הבנים הוודאיין, שאין אחד מהן יודע איזו היא אשת אחיו--כיצד תקנתן:  ארבעה מהן, חולצין לאחת תחילה; והחמישי, יישא זו שנחלצה ארבע חליצות על כל פנים.

יב  [יא] כיצד:  אם אשת אחיו היא, הרי ייבם אותה; ואם אינה אשת אחיו--הרי היא אשת אח אחד מהארבעה, והרי חלצו לה ארבעתן תחילה.  וכן השנייה--חולצין לה ארבעה, והאחד מן הארבעה זה שנשא הראשונה; והחמישי, יישאנה.  עד שנמצאו הבנים החמישה נשאו החמש נשים, אחר שנחלצה כל אחת מהן ארבע חליצות.

יג  [יב] ולעולם היזהר בכל הספקות בעיקרים אלו:  שכל מי שנסתפק לך שמא בת חליצה היא לאיש זה, או אינה צריכה לחליצה ממנו--אינה ניתרת להינשא לזר, עד שיחלוץ לה אותו האיש; וכל מי שיסתפק לך שמא ביאתה אסורה על איש זה, בין מדברי תורה בין מדברי סופרים--אינה מתייבמת לו.  וכל שנחלצה חליצה מעולה, או נבעלה בעילה כשרה--הותרה צרתה לזר.

יד  [יג] ועל דרך זו תבין ותורה, בכל הספקות שיארעו לעניין ייבום וחליצה--שהרי ביארנו כל העיקרין שעליהן תסמוך ותדע מי הוא שחולץ, ומי הוא שמייבם, ומי היא הפטורה מן החליצה ומן הייבום, ומי היא הראויה לייבום.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך