משנה תורה לרמב"ם ספר נשים הלכות אישות

הלכות אישות פרק ח

א  האומר לאישה, התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, של דבש ונמצא של יין, בדינר של כסף ונמצא של זהב, של זהב ונמצא של כסף, על מנת שאני כוהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כוהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר, על מנת שאני עשיר ונמצא עני, עני ונמצא עשיר, על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב, על מנת שיש לי בת או שפחה גודלת או אופה ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו, על מנת שיש לי אישה ובנים ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו--בכל אלו והדומין להן, אינה מקודשת; וכן, היא שהטעתו.

ב  ובכולם--אף על פי שאמרה בליבי היה להתקדש לו, אף על פי שהטעני ואין הדבר כמו שאמר, וכן אם אמר הוא בליבי היה לקדשה, אף על פי שהטעתני--אינה מקודשת:  דברים שבלב, אינם דברים.

ג  הרי את מקודשת לי, על מנת שאני בסם, ונמצא בסם ובורסי, על מנת שאני בן עיר, ונמצא בן עיר ובן כרך, על מנת ששמי יוסף, ונמצא שמו יוסף ושמעון--הרי זו מקודשת; אבל אם אמר לה, על מנת שאין שמי אלא יוסף, ונמצא שמו יוסף ושמעון, שאיני אלא בסם, ונמצא בסם ובורסי, שאיני אלא בן עיר, ונמצא בן כרך ובן עיר--אין זו מקודשת.

ד  האומר לאישה, הרי את מקודשת לי בזה, על מנת שאני יודע לקרות--צריך שיקרא התורה ויתרגם אותה תרגום אונקלוס הגר; על מנת שאני קראה--צריך להיות יודע לקרות תורה נביאים וכתובים, בדקדוק יפה.

ה  על מנת שאני יודע לשנות, צריך להיות יודע לקרות המשנה; על מנת שאני תנאה, צריך להיות יודע לקרות המשנה וספרא וספרי ותוספתא של רבי חייא.

ו  [ה] על מנת שאני תלמיד--אין אומרין כבן עזאי וכבן זומא, אלא כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו, ואפילו בהלכות החג שמלמדין אותן ברבים מדברים הקלים סמוך לחג, כדי שיהיו כל העם בקיאין בהן.

ז  על מנת שאני חכם--אין אומרין כרבי עקיבה וחבריו, אלא כל ששואלין אותו דבר חכמה בכל מקום ואומר.  על מנת שאני גיבור--אין אומרין כאבנר בן נר וכיואב, אלא כל שחבריו מתייראים ממנו מפני גבורתו.

ח  על מנת שאני עשיר--אין אומרין כרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עושרו.

ט  על מנת שאני צדיק--אפילו רשע גמור--הרי זו מקודשת מספק, שמא הירהר בתשובה בדעתו.  על מנת שהוא רשע--אפילו צדיק גמור--הרי זו מקודשת מספק, שמא הירהר בעבודה זרה בדעתו:  שעוון עבודה זרה גדול הוא, ומשיהרהר לעבוד בליבו נעשה רשע, שנאמר "פן יפתה לבבכם" (דברים יא,טז), וכתוב "למען תפוש את בית ישראל, בליבם" (יחזקאל יד,ה).

י  [ו] המקדש את האישה ואמר סבור הייתי שהיא כוהנת והרי היא לוייה, לוייה והרי היא כוהנת, ענייה והרי היא עשירה, עשירה והרי היא ענייה--הרי זו מקודשת, מפני שלא הטעתו; וכן היא שאמרה, סבורה הייתי שהוא כוהן והרי הוא לוי, לוי והרי הוא כוהן, עשיר והרי הוא עני, עני והרי הוא עשיר--הרי זו מקודשת, מפני שלא הטעה אותה.