משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הלכות קידוש החודש

הלכות קידוש החודש פרק יט

א  לפי שאמרו חכמים שבכלל דברים שהיו בודקין בהן את העדים, אומרין להן להיכן היה הירח נוטה--כשר בעיניי להודיע דרך חשבון דבר זה; ואין אני מדקדק בו, לפי שאינו מועיל בראייה כלל.  ותחילת חשבון זה, לידע נטיית המזלות תחילה.

ב  העגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מהלך השמש, אינה עוברת באמצע העולם מחצי המזרח לחצי המערב, אלא נוטה היא מעל הקו השווה המסבב באמצע העולם, כנגד צפון ודרום--חצייה נוטה לצפון, וחצייה נוטה לדרום.  [ג] ושתי נקודות יש בה שפוגעת בהן בעגולת הקו השווה המסבב באמצע העולם--הנקודה האחת ראש מזל טלה, והנקודה השנייה שכנגדה ראש מזל מאזניים.  ונמצאו שישה מזלות נוטות לצפון, מתחילת טלה עד סוף בתולה; ושישה נוטות לדרום, מתחילת מזל מאזניים עד סוף מזל דגים.

ג  [ד] ומראש מזל טלה יתחילו המזלות לנטות מעט מעט, ולהתרחק מעל הקו השווה כנגד הצפון עד ראש סרטן; יהיה ראש סרטן רחוק מעל הקו השווה לרוח צפון, שלוש ועשרים מעלות וחצי מעלה בקירוב.  ויחזרו המזלות להתקרב לקו השווה מעט מעט, עד ראש מאזניים שהוא על הקו השווה.  ומראש מאזניים יתחילו לנטות ולהתרחק כנגד רוח דרום, עד ראש גדי; ויהיה ראש גדי רחוק מעל הקו השווה לרוח דרום, שלוש ועשרים מעלות וחצי מעלה.  ויחזרו המזלות להתקרב מעט מעט כנגד הקו השווה, עד ראש טלה.

ד  [ה] נמצא ראש טלה וראש מאזניים, מסבב על הקו השווה; ולפיכך כשתהיה השמש בשני ראשים אלו, לא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום, ותזרח מחצי מזרח ותשקע בחצי מערב, ויהיה היום והלילה שווין בכל היישוב.

ה  [ו] הרי נתברר לך שכל מעלה ומעלה ממעלות המזלות נוטה לצפון או לדרום, ויש לנטייתה שיעור; ורוחב הנטייה, לא תהיה יותר על שלוש ועשרים מעלות וחצי בקירוב.

ו  [ז] ואלו הם השיעורים של נטייות, לפי מניין המעלות של מזלות, וההתחלה, מתחילת מזל טלה:  עשר מעלות, נטייתם ארבע מעלות; עשרים מעלות, נטייתם שמונה מעלות; שלושים מעלות, נטייתם אחת עשרה מעלות ומחצה; ארבעים מעלות, נטייתם חמש עשרה מעלות; חמישים מעלות, נטייתם שמונה עשרה מעלות; שישים מעלות, נטייתם עשרים מעלות; שבעים מעלות, נטייתם שתיים ועשרים מעלות; שמונים מעלות, נטייתם שלוש ועשרים מעלות; תשעים מעלות, נטייתם שלוש ועשרים מעלות וחצי מעלה.

ז  [ח] ואם יהיו אחדים במניין, תיקח להם מנתם מבין שתי הנטייות, כמו שביארנו בשמש ובירח.  כיצד:  חמש מעלות, נטייתם שתי מעלות; ואם היה מניין המעלות שלוש ועשרים, נטייתם תשע מעלות.  ועל דרך זו, בכל האחדים שעם העשרות.

ח  [ט] ומאחר שתדע הנטייה של מעלות מאחת עד תשעים, תדע נטיית כולן כדרך שהודענוך ברוחב הירח:  שאם היה המניין יותר על תשעים עד מאה ושמונים, תגרע אותו ממאה ושמונים; ואם היה יותר על מאה ושמונים עד מאתיים ושבעים, תגרע ממנו מאה ושמונים; ואם היה יותר על מאתיים ושבעים עד שלוש מאות ושישים, תגרע אותו משלוש מאות ושישים.  והנשאר, תדע נטייתו, והוא נטיית אותו המניין שבידך, בלא גירעון ולא תוספת.

ט  [י] אם תרצה לידע כמה מעלות הוא הירח נוטה מעל הקו השווה כנגד צפון העולם, או כנגד דרום העולם--תדע תחילה כמה נטיית המעלה שהיא מקום הירח האמיתי, ולאיזו רוח היא נוטה לצפון או לדרום; ותחזור ותחשב ותוציא רוחב הירח הראשון, ותראה אם הוא צפוני או דרומי.  אם נמצאו רוחב הירח ונטיית מעלתו ברוח אחת, כגון שהיו שניהם צפוניים או דרומיים--תקבץ שניהם; ואם נמצאו בשתי רוחות, כגון שהיה האחד דרומי והאחד צפוני--תגרע המעט משניהם מן הרוב, והנשאר הוא מרחק הירח מעל הקו השווה באותה הרוח שהיה בה הרב משניהם.

י  [יא] כיצד:  באנו לידע כמה הירח נוטה מעל הקו השווה בליל הראייה שהוא שני לחודש אייר משנה זו--וכבר ידעת שמעלת הירח הייתה תשע עשרה ממזל שור, נטייתה בצפון כמו שמונה עשרה מעלות, ורוחב הירח היה בדרום כמו ארבע מעלות; תגרע המעט מן הרוב, יישאר ארבע עשרה מעלות.  ונמצא הירח רחוק מעל הקו השווה ארבע עשרה מעלות לרוח צפון, שהרי המניין הרב שהוא שמונה עשרה מעלות היה צפוני; וכל חשבון זה בקירוב בלא דקדוק, לפי שאינו מועיל בראייה.

יא  [יב] אם תרצה לידע לאיזו רוח מרוחות העולם ייראה הירח נוטה, תחשב ותדע מרחקו מעל הקו השווה; אם יהיה על הקו השווה או קרוב ממנו בשתיים שלוש מעלות, בצפון או בדרום--ייראה מכוון כנגד אמצע מערב, ותיראה פגימתו מכוונת כנגד מזרח העולם בשווה.

יב  [יג] ואם יהיה רחוק מעל הקו השווה לצפון העולם--ייראה בין מערב העולם ובין צפונו, ותיראה פגימתו נוטה מכנגד מזרח העולם כנגד דרום העולם; [יד] ואם היה רחוק מעל הקו השווה לדרום העולם--ייראה בין מערב העולם ובין דרומו, ותיראה פגימתו נוטה מכנגד מזרח העולם כנגד צפון העולם:  ולפי רוב המרחק, לפי רוב הנטייה.

יג  [טו] ומחקירת העדים, שאומרין להם כמה היה גבוה.  ודבר זה ייוודע מקשת הראייה--שבזמן שתהיה קשת הראייה קצרה, ייראה הירח כאילו הוא קרוב מן הארץ, ובזמן שתהיה ארוכה, ייראה גבוה מעל הארץ:  ולפי אורך קשת הראייה, לפי גובהו מעל הארץ בראיית העיניים.

יד  [טז] הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכין להם בידיעת הראייה, ובחקירת העדים, כדי שיהיה הכול ידוע למבינים, ולא יחסרו דרך מדרכי התורה ולא ישוטטו לבקש אחריה בספרים אחרים--"דרשו מעל ספר ה', וקראו--אחת מהנה לא נעדרה" (ישעיהו לד,טז).