משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הלכות קידוש החודש

הלכות קידוש החודש פרק יז

א  כל הדברים שהקדמנו כדי שיהיו עתידים ומוכנים לידיעת הראייה, וכשתרצה לדעת זאת, תתחיל ותחשב ותוציא מקום השמש האמיתי ומקום הירח האמיתי ומקום הראש לשעת הראייה, ותגרע מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי; והנשאר, הוא הנקרא אורך ראשון.

ב  ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הירח, תדע רוחב הירח כמה הוא, ואם הוא רוחב צפוני או דרומי; והוא הנקרא רוחב ראשון.  והיזהר באורך הזה הראשון וברוחב הראשון, ויהיו שניהם מוכנים לפניך.

ג  והתבונן באורך זה הראשון:  אם יצא לך תשע מעלות בשווה או פחות--תדע בוודאי שאי אפשר לעולם שייראה הירח באותו הלילה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך חשבון אחר; ואם יהיה האורך הראשון יתר על חמש עשרה מעלות--תדע בוודאי שהירח ייראה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך לחשבון אחר; ואם יהיה האורך הראשון מתשע מעלות ועד חמש עשרה--תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראייה, עד שתדע אם ייראה או לא ייראה.

ד  במה דברים אמורים, בשהיה מקום הירח האמיתי מתחילת מזל גדי עד סוף מזל תאומים.  אבל אם היה מקום הירח מתחילת מזל סרטן עד סוף מזל קשת, ויהיה האורך הראשון עשר מעלות בשווה או פחות--תדע שאין הירח נראה כלל באותו הלילה בכל ארץ ישראל; ואם היה האורך הראשון יתר על ארבע ועשרים מעלות, ודאי ייראה בכל גבול ישראל; אם יהיה האורך הראשון מעשר מעלות עד ארבע ועשרים--תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראייה, עד שתדע אם ייראה או לא ייראה.

ה  ואלו הן חשבונות הראייה:  התבונן וראה הירח באיזה מזל הוא--אם יהיה במזל טלה, תגרע מן האורך הראשון תשעה וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל שור, תגרע מן האורך מעלה אחת; ואם יהיה במזל תאומים, תגרע מן האורך שמונה וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל סרטן, תגרע מן האורך שניים וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל אריה, תגרע מן האורך שלושה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל בתולה, תגרע מן האורך שבעה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל מאזניים, תגרע מן האורך ארבעה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל עקרב, תגרע מן האורך ארבעה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל קשת, תגרע מן האורך שישה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל גדי, תגרע מן האורך ארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל דלי, תגרע מן האורך שלושה וחמישים חלקים; ואם יהיה במזל דגים, תגרע מן האורך שמונה וחמישים חלקים.  והנשאר מן האורך אחר שתגרע ממנו אלו החלקים, הוא הנקרא אורך שני.

ו  ולמה גורעין חלקים אלו, לפי שמקום הירח האמיתי אינו המקום שייראה בו, אלא שינוי יש ביניהם באורך וברוחב, והוא הנקרא שינוי המראה; ושינוי מראה האורך בשעת הראייה, לעולם גורעין אותו מן האורך כמו שאמרנו.

ז  אבל שינוי מראה הרוחב--אם היה רוחב הירח צפוני, גורעין חלקים של שינוי מראה הרוחב מן הרוחב הראשון; ואם היה רוחב הירח דרומי, מוסיפין החלקים של שינוי מראה הרוחב על הרוחב הראשון.  ומה שיהיה הרוחב הראשון אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו אותם החלקים, הוא הנקרא רוחב שני.

ח  וכמה הם החלקים שמוסיפין או גורעין אותן--אם יהיה הירח במזל טלה, תשעה חלקים; ואם יהיה במזל שור, עשרה חלקים; ואם יהיה במזל תאומים, שישה עשר חלקים; ואם יהיה במזל סרטן, שבעה ועשרים חלקים; ואם יהיה במזל אריה, שמונה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל בתולה, ארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל מאזניים, שישה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל עקרב, חמישה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל קשת, ארבעה וארבעים חלקים; ואם יהיה במזל גדי, שישה ושלושים חלקים; ואם יהיה במזל דלי, שבעה ועשרים חלקים; ואם יהיה במזל דגים, שנים עשר חלקים.

ט  ומאחר שתדע חלקים אלו, תגרע אותן מן הרוחב הראשון או תוסיף אותן עליו, כמו שהודענוך; וייצא לך, הרוחב השני.  וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי, ותדע כמה מעלות וכמה חלקים נעשה זה הרוחב השני; ותכין אותו לפניך, ויהיה עתיד.

י  ואחר כך תחזור ותיקח מן הרוחב השני הזה מקצתו, מפני שהירח נלוז מעט במעגלו.  וכמה הוא המקצת שתיקח ממנו:  אם יהיה מקום הירח מתחילת מזל טלה עד עשרים מעלה ממנו, או מתחילת מזל מאזניים עד עשרים מעלה ממנו--תיקח מן הרוחב השני שני חומשיו; ואם יהיה הירח מעשרים ממזל טלה עד עשר מעלות ממזל שור, או מעשרים ממזל מאזניים עד עשר מעלות ממזל עקרב--תיקח מן הרוחב השני שלישיתו; ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל שור עד עשרים ממנו, או מעשר מעלות ממזל עקרב עד עשרים ממנו--תיקח מן הרוחב השני רביעיתו; ואם יהיה הירח מעשרים מעלות ממזל שור עד סופו, או מעשרים ממזל עקרב עד סופו--תיקח מן הרוחב השני חמישיתו; ואם יהיה הירח מתחילת מזל תאומים עד עשר מעלות ממנו, או מתחילת מזל קשת עד עשר מעלות ממנו--תיקח מן הרוחב השני שתותו; ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל תאומים עד עשרים ממנו, או מעשר ממזל קשת עד עשרים ממנו--תיקח מן הרוחב השני חצי שתותו; ואם יהיה מקום הירח מעשרים ממזל תאומים עד חמש ועשרים ממנו, או מעשרים ממזל קשת עד חמש ועשרים ממנו--תיקח מן הרוחב השני רביע שתותו; ואם יהיה מקום הירח מחמש ועשרים ממזל תאומים עד חמש מעלות ממזל סרטן, או מחמש ועשרים ממזל קשת עד חמש מעלות ממזל גדי--לא תיקח כלום, לפי שאין כאן נליזת מעגל; ואם יהיה הירח מחמש ממזל סרטן עד עשר ממנו, או מחמש ממזל גדי עד עשר ממנו--תיקח מן הרוחב השני רביע שתותו; ואם יהיה מקום הירח מעשר ממזל סרטן עד עשרים ממנו, או מעשר ממזל גדי עד עשרים ממנו--תיקח מן הרוחב השני חצי שתותו; ואם יהיה מקום הירח מעשרים ממזל סרטן עד סופו, או מעשרים ממזל גדי עד סופו--תיקח מן הרוחב השני שתותו; ואם יהיה הירח מתחילת מזל אריה עד עשר מעלות ממנו, או מתחילת מזל דלי עד עשר מעלות ממנו--תיקח מן הרוחב השני חמישיתו; ואם יהיה הירח מעשר מעלות ממזל אריה עד עשרים ממנו, או מעשר ממזל דלי עד עשרים ממנו--תיקח מן הרוחב השני רביעיתו; ואם יהיה הירח מעשרים ממזל אריה עד עשר ממזל בתולה, או מעשרים ממזל דלי עד עשר מעלות ממזל דגים--תיקח מן הרוחב השני שלישיתו; ואם יהיה הירח מעשר ממזל בתולה עד סופו, או מעשר ממזל דגים עד סופו--תיקח מן הרוחב השני שני חומשיו.  וזאת המקצת שתיקח מן הרוחב השני, היא הנקראת מעגל הירח.

יא  ואחר כך תחזור ותתבונן ברוחב הירח, ותראה אם היה צפוני או דרומי--אם היה צפוני, תגרע מעגל הירח הזה מן האורך השני; ואם היה רוחב הירח דרומי, תוסיף המעגל הזה על האורך השני.  במה דברים אמורים, בשהיה מקום הירח מתחילת מזל גדי עד סוף מזל תאומים.  אבל אם היה הירח מתחילת מזל סרטן עד סוף מזל קשת, יהיה הדבר היפך--שאם יהיה רוחב הירח צפוני, תוסיף המעגל על האורך השני; ואם יהיה רוחב הירח דרומי, תגרע המעגל מן האורך השני.  ומה שיהיה האורך השני אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו, הוא הנקרא אורך שלישי.  ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל, ולא נתן החשבון לקחת מן הרוחב השני כלום--יהיה האורך השני עצמו, הוא האורך השלישי בלא פחות ולא יתר.

יב  ואחר כך תחזור ותראה האורך השלישי הזה, והוא המעלות שבין הירח והשמש--באיזה מזל הוא:  אם יהיה במזל דגים או במזל טלה, תוסיף על האורך השלישי שתותו; ואם יהיה האורך במזל דלי או במזל שור, תוסיף על האורך השלישי חמישיתו; ואם יהיה האורך במזל גדי או במזל תאומים, תוסיף על האורך השלישי שתותו; ואם יהיה האורך במזל קשת או במזל סרטן, תניח האורך השלישי כמות שהוא, ולא תוסיף עליו, ולא תגרע ממנו; ואם היה האורך במזל עקרב או במזל אריה, תגרע מן האורך השלישי חמישיתו; ואם יהיה האורך במזל מאזניים או במזל בתולה, תגרע מן האורך השלישי שלישיתו.  ומה שיהיה האורך השלישי אחר שתוסיף עליו, או תגרע ממנו, או תניח אותו כמות שהוא--הוא הנקרא אורך רביעי.  ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון, ותיקח ממנו שני שלישיו לעולם--וזה הוא הנקרא מנת גובה המדינה.  ותתבונן ותראה--אם יהיה רוחב הירח צפוני, תוסיף מנת גובה המדינה על האורך הרביעי; ואם יהיה רוחב הירח דרומי, תגרע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי.  ומה שיהיה האורך הרביעי אחר שגורעין ממנו, או מוסיפין עליו--הוא הנקרא קשת הראייה.

יג  כיצד:  הרי שבאנו לחקור אם ייראה הירח בליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו או לא ייראה--תוציא מקום השמש האמיתי ומקום הירח האמיתי ורוחב הירח לשעה זו כמו שהודענוך.  ייצא לך מקום השמש האמיתי, בשבע מעלות ותשעה חלקים ממזל שור--סימנו ז' ט'; וייצא לך מקום הירח האמיתי, בשמונה עשרה מעלות ושישה ושלושים חלקים ממזל שור--סימנו י"ח ל"ו; וייצא לך רוחב הירח, ברוח דרום שלוש מעלות ושלושה וחמישים חלקים--סימנו ג' נ"ג, וזה הוא הרוחב הראשון; ותגרע מקום השמש ממקום הירח, יישאר אחת עשרה מעלות ושבעה ועשרים חלקים--סימנו י"א כ"ז, וזה הוא האורך הראשון; ולפי שהיה הירח במזל שור, יהיה שינוי מראה האורך מעלה אחת, וראוי לגרוע אותה מן האורך הראשון; ייצא לך האורך השני, עשר מעלות ושבעה ועשרים חלקים--סימנו י' כ"ז; וכן יהיה שינוי מראה הרוחב, עשרה חלקים, ולפי שרוחב הירח היה דרומי, ראוי להוסיף עליו שינוי המראה שהוא עשרה חלקים; ייצא לך הרוחב השני, ארבע מעלות ושלושה חלקים--סימנו ד' ג'; ולפי שהיה הירח בשמונה עשרה מעלות ממזל שור, ראוי ליקח מן הרוחב השני רביעיתו, והוא הנקרא מעגל הירח; ייצא לך מעגל הירח לעת זו, מעלה אחת וחלק אחד, לפי שאין מדקדקין בשנייות.

יד  ולפי שרוחב הירח דרומי, ומקום הירח האמיתי בין ראש גדי וראש סרטן--ראוי להוסיף המעגל על האורך השני; ייצא לך האורך השלישי, אחת עשרה מעלות ושמונה ועשרים חלקים--סימנו י"א כ"ח; ולפי שהאורך הזה במזל שור, ראוי להוסיף על האורך השלישי חמישיתו, שהוא שתי מעלות ושמונה עשר חלקים; וייצא לך האורך הרביעי, שלוש עשרה מעלות ושישה וארבעים חלקים--סימנו י"ג מ"ו; וחזרנו אצל הרוחב הראשון, ולקחנו שני שלישיו--ייצא מנת גובה המדינה, והוא שתי מעלות וחמישה ושלושים חלקים; ולפי שהיה הרוחב דרומי, ראוי לגרוע מנת גובה המדינה מן האורך הרביעי; יישאר לך אחת עשרה מעלות ואחד עשר חלקים--סימנו י"א י"א.  וזו היא, קשת הראייה בלילה הזה.  ועל דרך זו, תעשה ותדע קשת הראייה כמה מעלות וכמה חלקים יש בה, בכל ליל ראייה שתרצה, לעולם.

טו  ואחר שתצא קשת זו, תבין בה, ודע שאם תהיה קשת הראייה תשע מעלות או פחות, אי אפשר שייראה בכל ארץ ישראל; ואם תהיה קשת הראייה יתר על ארבע עשרה מעלות, אי אפשר שלא ייראה ויהיה גלוי לכל ארץ ישראל.

טז  ואם תהיה קשת הראייה מתחילת מעלה עשירית עד סוף מעלת ארבע עשרה--תערוך קשת הראייה אל האורך הראשון, ותדע אם ייראה הירח או לא ייראה, מן הקיצין שיש לו; והן הנקראין קיצי הראייה.

יז  ואלו הן קיצי הראייה:  אם תהיה קשת הראייה מיתר על תשע מעלות עד סוף עשר מעלות, או יתר על עשר, ויהיה האורך הראשון שלוש עשרה מעלות, או יותר--ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה--לא ייראה.

יח  ואם תהיה קשת הראייה מיתר על עשר מעלות עד סוף אחת עשרה מעלות, או יתר על אחת עשרה, ויהיה האורך הראשון שתים עשרה מעלות, או יותר--ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה--לא ייראה.

יט  ואם תהיה קשת הראייה מיתר על אחת עשרה מעלות עד סוף שתים עשרה מעלות, או יתר על שתים עשרה, והיה האורך הראשון אחת עשרה מעלות, או יותר--ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה--לא ייראה.

כ  ואם תהיה קשת הראייה מיתר על שתים עשרה מעלות עד סוף שלוש עשרה מעלות, או יתר על שלוש עשרה, ויהיה האורך הראשון עשר מעלות, או יותר--ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה--לא ייראה.

כא  ואם תהיה קשת הראייה מיתר על שלוש עשרה מעלות עד סוף ארבע עשרה מעלות, או יתר על ארבע עשרה, ויהיה האורך הראשון תשע מעלות, או יותר--ודאי ייראה; ואם תהיה הקשת פחות מזה, או יהיה האורך פחות מזה--לא ייראה.  ועד כאן, סוף הקיצין.

כב  כיצד:  באנו להתבונן בקשת הראייה של ליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו--יצא לנו בחשבון קשת הראייה, אחת עשרה מעלות ואחד עשר חלקים, כמו שידעת; ולפי שהייתה קשת הראייה בין עשר עד ארבע עשרה, ערכנו אותה אל האורך הראשון; וכבר ידעת שהאורך היה בליל זה, אחת עשרה מעלות ושבעה ועשרים חלקים.  ולפי שהייתה קשת הראייה יתר על אחת עשרה מעלות, והיה האורך הראשון יתר על אחת עשרה--ייוודע שוודאי ייראה בליל זה, לפי הקיצין הקצובות.  וכן תעשה בכל קשת וקשת, עם האורך הראשון שלה.

כג  וכבר ראית מן המעשים האלו כמה חשבונות יש בו, וכמה תוספות, וכמה גירועין--אחר שיגענו הרבה, עד שהמצינו דרכים קרובים שאין בחשבונם עומק גדול:  שהירח, עקלקלות גדולות יש במעגלותיו; ולפיכך אמרו חכמים, "שמש, ידע מבואו" (תהילים קד,יט), ירח, לא ידע מבואו.  ואמרו חכמים, פעמים בא בארוכה, פעמים בא בקצרה--כמו שתראה מחשבונות אלו, שפעמים תוסיף ופעמים תגרע, עד שתצא קשת הראייה; ופעמים תהיה קשת הראייה ארוכה ופעמים קצרה, כמו שביארנו.

כד  וטעם כל אלו החשבונות, ומפני מה מוסיפים מניין זה, ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר--היא חכמת התקופות והגימטרייות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו.  ומאחר שכל אלו הדברים, בראיות ברורות הם, שאין בהם דופי, ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם--אין חוששין למחבר, בין שחיברו אותם נביאים בין שחיברו אותם גויים:  שכל דבר שנתגלה טעמו, ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי--אין סומכין על זה האיש שאמרו, או שלימדו; אלא על הראיה שנתגלתה, והטעם שנודע.