משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הלכות קידוש החודש

הלכות קידוש החודש פרק ט

א  שנת החמה--יש מחכמי ישראל שהוא אומר שהיא שלוש מאות חמישה ושישים יום ורביע יום, שהוא שש שעות; ויש מהן שהוא אומר שהיא פחות מרביע היום.  וכן חכמי יוון ופרס, יש ביניהן מחלוקת בדבר זה.

ב  מי שהוא אומר שהיא שס"ה יום ורביע יום, יישאר מכל מחזור של תשע עשרה שנה, שעה אחת וארבע מאות וחמישה ושמונים חלקים, כמו שאמרנו.  ויהיה בין תקופה לתקופה, אחד ותשעים יום ושבע שעות וחצי שעה; ומשתדע תקופה אחת באיזה יום ואיזו שעה היא, תתחיל למנות ממנה לתקופה השנייה שאחריה, ומן השנייה לשלישית, עד סוף העולם.

ג  תקופת ניסן, היא השעה והחלק שתיכנס בו השמש לתחילת מזל טלה; ותקופת תמוז, היות השמש בראש מזל סרטן; ותקופת תשרי, היות השמש בראש מזל מאזניים; ותקופת טבת, היות השמש בראש מזל גדי.  ותקופת ניסן הייתה בשנה הראשונה של יצירה לפי חשבון זה, קודם מולד ניסן בשבעה ימים ותשע שעות ושש מאות ושניים וארבעים חלקים--סימנה ז' ט' תרמ"ב.

ד  דרך חשבון התקופה, כך הוא:  תדע תחילה כמה מחזורין שלמים משנת היצירה עד מחזור שתרצה, וקח לכל מחזור מהן שעה אחת ותפ"ה חלקים; וקבץ כל החלקים שעות, וכל השעות ימים, ותגרע מן הכול שבעה ימים ותשע שעות ושש מאות ושניים וארבעים חלקים; והשאר תוסיף אותו על מולד ניסן של שנה ראשונה מן המחזור, ייצא לך באיזו שעה ובכמה בחודש תהיה תקופת ניסן של אותה השנה הראשונה באותו מחזור.  וממנה תתחיל למנות אחד ותשעים יום ושבע שעות ומחצה, לכל תקופה ותקופה.

ה  ואם תרצה לידע תקופת ניסן של שנה זו שהיא שנת כך וכך במחזור שאתה עומד בו, קח לכל המחזורין השלמים שעה ותפ"ה חלקים לכל מחזור; ולכל השנים הגמורות ששלמו מן המחזור, עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתיים וארבעה חלקים לכל שנה; וקבץ הכול, ותגרע ממנו שבעה ימים ותשע שעות ושש מאות שניים וארבעים חלקים, והשאר תשליכם חודשי לבנה תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות ושבע מאות שלוש ותשעים חלקים.  והנשאר פחות מחודש לבנה, תוסיף אותו על מולד ניסן של אותה השנה, ותדע זמן תקופת ניסן של אותה השנה, בכמה יום בחודש היא ובכמה שעה.

ו  תקופת ניסן לפי חשבון זה, אינה לעולם אלא או בתחילת הלילה, או בחצי הלילה, או בתחילת היום, או בחצי היום; ותקופת תמוז, לעולם אינה אלא או בשבע שעות ומחצה, או בשעה אחת ומחצה, בין ביום, בין בלילה; ותקופת תשרי, לעולם אינה אלא או בתשע שעות, או בשלוש שעות, בין ביום, בין בלילה; ותקופת טבת, לעולם אינה אלא או בעשר שעות ומחצה, או בארבע שעות ומחצה, בין ביום, בין בלילה.

ז  אם תרצה לידע באיזה יום מימי השבוע ובאיזו שעה תהיה התקופה--קח שנים גמורים שעברו משנת היצירה עד שנה שתרצה, והשלך הכול שמונה ועשרים שמונה ועשרים; והנשאר פחות משמונה ועשרים, קח לכל שנה ושנה יום אחד ושש שעות, וקבץ הכול, והוסף עליו שלושה, והשלך הכול שבעה שבעה; והנשאר מן הימים ומן השעות, תתחיל למנותו מתחילת ליל אחד בשבת.  ולאשר יגיע החשבון בו, תהיה תקופת ניסן.  ולמה מוסיפין שלושה, לפי שתקופה ראשונה של שנת היצירה הייתה בתחילת ליל רביעי.

ח  [ה] כיצד:  הרי שרצינו לידע תקופת ניסן של שנת שלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה--כשתשליך הכול שמונה ועשרים שמונה ועשרים, תישאר שנה אחת; תיקח לה יום אחד ושש שעות, ותוסיף עליו שלושה, נמצאת תקופת ניסן, בליל חמישי שש שעות בלילה.  וכשתוסיף עליה שבע שעות ומחצה, תהיה תקופת תמוז בשעה ומחצה מיום חמישי; וכשתוסיף עליה שבע שעות ומחצה, תהיה תקופת תשרי בתשע שעות מיום חמישי; וכשתוסיף עליה שבע שעות ומחצה, תהיה תקופת טבת בארבע שעות ומחצה מליל שישי; וכשתוסיף עליה שבע שעות ומחצה, תהיה תקופת ניסן הבאה בתחילת יום שישי.  ועל דרך זו, עד סוף העולם, תקופה אחר תקופה.

ט  [ו] אם תרצה לידע בכמה יום בחודש תהיה תקופת ניסן של שנה זו--תדע תחילה באיזה יום מימי השבוע תהיה, ובאיזה יום ייקבע ניסן של שנה זו, וכמה שנים גמורים עברו מן המחזור; ותיקח לכל שנה אחד עשר יום, ותוסיף על סכום הימים שבעה ימים בזמנים אלו, והשלך הכול שלושים שלושים; והנשאר פחות משלושים, תתחיל למנותו מראש חודש ניסן.  אם יגיע ליום התקופה, מוטב; ואם לאו, הוסף יום או שני ימים או שלושה ימים על המניין, עד שיגיע ליום התקופה.  ואם תהיה השנה מעוברת, תתחיל למנות מראש חודש אדר שני; וליום שיגיע החשבון, באותו היום מן החודש תהיה התקופה.

י  [ז] כיצד:  הרי שרצינו לידע בכמה בחודש תהיה תקופת ניסן של שנת שלושים ותשע מאות, שהיא שנה תשיעית ממחזור ר"ס--מצינו ראש חודש ניסן נקבע בה בחמישי, ותקופת ניסן בחמישי, ולפי שהייתה שנה זו תשיעית למחזור, יהיו השנים הגמורות שמונה; כשתיקח לכל שנה מהן אחד עשר יום, יהיו כל הימים שמונה ושמונים; תוסיף שבעה, הרי הכול חמישה ותשעים; תשליך הכול שלושים שלושים, נשארו חמישה ימים; כשתתחיל למנות חמישה ימים מראש חודש ניסן שהיה בחמישי, יגיע החשבון ליום שני.  וכבר ידענו שאין התקופה בשני בשבת, אלא בחמישי; לפיכך תוסיף יום אחר יום, עד שתגיע לחמישי שהוא יום התקופה--נמצאת תקופת ניסן בשנה זו, ביום שמיני מחודש ניסן.  ועל הדרך הזאת תעשה, בכל שנה ושנה.

יא  [ח] זה שאמרנו תוסיף יום אחר יום עד שתגיע ליום התקופה, לעולם לא תהיה צריך להוסיף אלא יום אחד או שניים או שלושה; ופלא גדול הוא, שתהיה צריך להוסיף ארבעה.  ואם מצאת שאתה צריך להוסיף יתר על זה, תדע שטעית בחשבון, ותחזור ותחשב בדקדוק.