משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הלכות קידוש החודש

הלכות קידוש החודש פרק ז

א  אין קובעין לעולם ראש חודש תשרי לפי חשבון זה, לא באחד בשבת, ולא ברביעי בשבת, ולא בערב שבת--סימן להם אד"ו; אלא כשיהיה מולד תשרי באחד משלושה ימים האלו, קובעין ראש החודש ביום שלאחריו.  כיצד--הרי שהיה המולד באחד בשבת, קובעין ראש חודש תשרי יום שני; ואם יהיה המולד ברביעי, קובעין ראש חודש בחמישי; ואם יהיה המולד בשישי, קובעין ראש חודש בשביעי.

ב  וכן אם יהיה המולד בחצי היום או למעלה מחצי היום, קובעין ראש חודש ביום שלאחריו.  כיצד--הרי שהיה המולד ביום השני שש שעות ביום או יתר על שש שעות, קובעין ראש חודש בשלישי.  ואם יהיה המולד קודם חצי היום, אפילו בחלק אחד--קובעין ראש החודש באותו יום המולד עצמו:  והוא, שלא יהיה אותו היום מימי אד"ו.

ג  כשיהיה המולד בחצות היום או אחר חצות, ויידחה ליום שלאחריו--אם יהיה היום שלאחריו מימי אד"ו--הרי זה נדחה לשלאחר אחריו, ויהיה ראש החודש קבוע בשלישי מיום המולד.  כיצד:  הרי שהיה המולד בשבת בחצות היום, סימן ז' י"ח--קובעין ראש החודש בשנה שמולדה כזה, בשני בשבת; וכן אם היה המולד בשלישי בחצות או אחר חצות, קובעין ראש החודש בחמישי בשבת.

ד  מולד תשרי שיצא בחשבון זה בליל שלישי בתשע שעות בלילה ומאתיים וארבעה חלקים משעה עשירית, סימנה ג' ט' ר"ד, או יותר על זה--אם הייתה שנה פשוטה, דוחין את ראש החודש, ואין קובעים אותו בשלישי בשנה זו, אלא בחמישי בשבת.

ה  וכן אם יצא מולד תשרי ביום שני בשלוש שעות ביום וחמש מאות ושמונים ותשעה חלקים משעה רביעית, סימנה ב' ט"ו תקפ"ט, או יתר על כן--אם הייתה אותה השנה מוצאי המעוברת, שתהיה השנה הסמוכה לה שעברה מעוברת--אין קובעין ראש החודש בשני בשנה זו, אלא בשלישי.

ו  היה מולד השנה הפשוטה שאמרנו שתדחה לחמישי פחות חלק אחד, כגון שיצא סימנה ג' ט' ר"ג או פחות מזה--קובעין אותה בשלישי; וכן אם היה מולד מוצאי העיבור פחות חלק, כגון שהיה סימנה ב' ט"ו תקפ"ח או פחות מזה--קובעין אותה בשני.

ז  נמצא דרך קביעת ראש חודש תשרי לפי חשבון זה, כך הוא:  תחשב ותדע המולד באי זה יום יהיה, ובכמה שעות מן היום או מן הלילה, ובכמה חלקים מן השעה.  ויום המולד הוא יום הקביעה לעולם, אלא אם כן היה באחד בשבת או ברביעי או בערב שבת, או אם היה המולד בחצות היום או אחר חצות, או אם היה בר"ד חלקים משעה עשירית מליל שלישי או יותר על זה והייתה שנה פשוטה, או שהיה המולד בתקפ"ט חלקים משעה רביעית מיום שני והייתה השנה פשוטה שאחר המעוברת--שאם יארע אחד מארבעה דברים האלו, אין קובעין ביום המולד, אלא ביום שלאחריו או שלאחר אחריו, כדרך שביארנו.

ח  [ז] ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו--לפי שהחשבון הזה הוא לקיבוץ הירח והשמש בהילוכם האמצעי, לא במקומם האמיתי, כמו שהודענו; לפיכך עשו יום קביעה ויום דחייה, כדי לפגוע ביום הקיבוץ האמיתי.  כיצד--בשלישי קובעין, ברביעי דוחין, בחמישי קובעין, בשישי דוחין, בשבת קובעין, באחד בשבת דוחין, בשני קובעין.

ט  [ח] ועיקר שאר הארבע דחייות האלו, הוא זה העיקר שאמרנו, שהחשבון הזה במהלך אמצעי; וראיה לדבר, שהרי המולד יהיה בליל שלישי ויידחה לחמישי, ופעמים רבות לא ייראה ירח בליל חמישי.  ולא עוד, אלא ולא בליל שישי, מכלל שלא נתקבצו השמש והירח קיבוץ אמיתי אלא בחמישי.