משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הלכות קידוש החודש

הלכות קידוש החודש פרק ו

א  בזמן שעושין על הראייה, היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בה הירח עם החמה בדקדוק הרבה, כדרך שהאצטגנינין עושין, כדי לידע אם ייראה הירח או לא ייראה.  ותחילת אותו החשבון, הוא החשבון שמחשבין בקירוב ויודעין שעת קיבוצם בלא דקדוק; ושעת קיבוצם בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי, הוא הנקרא מולד.  ועיקרי החשבון שמחשבין בזמן שאין שם בית דין שיקבעו על הראייה, והוא חשבון שאנו מחשבין היום--הוא הנקרא עיבור; ואלו הן:

ב  היום והלילה, ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום, ושתים עשרה בלילה.  והשעה, מחולקת לאלף ושמונים חלקים; ולמה חלקו השעה למניין זה--לפי שמניין זה יש לו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות.

ג  משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה, עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי--תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלושים מתחילת לילו, ושבע מאות שלושה ותשעים חלקים משעת שלוש עשרה; וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד, וזה הוא חודשה של לבנה.

ד  שנה של לבנה--אם תהיה שנים עשר חודש מחודשים אלו--יהיה כללה שלוש מאות וארבעה וחמישים יום ושמונה שעות ושמונה מאות ושישה ושבעים חלקים; ואם תהיה מעוברת, ותהיה השנה שלושה עשר חודש--יהיה כללה שלוש מאות שלושה ושמונים יום ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים.  ושנת החמה, היא שלוש מאות חמישה ושישים יום ושש שעות.  נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה, עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתיים וארבעה חלקים.

ה  כשתשליך ימי חודש הלבנה שבעה שבעה, שהן ימי השבוע--יישאר יום אחד ושתים עשרה שעות ושבע מאות ושלושה ותשעים חלקים, סימן להם א' י"ב תשצ"ג; וזו היא שארית חודש הלבנה.  וכן כשתשליך ימי שנת הלבנה שבעה שבעה--אם שנה פשוטה היא--יישאר ממנה ארבעה ימים ושמונה שעות ושמונה מאות ושישה ושבעים חלקים, סימן להם ד' ח' תתע"ו; וזו היא שארית שנה פשוטה.  ואם שנה מעוברת היא--תהיה שאריתה חמישה ימים ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים, סימן להם ה' כ"א תקפ"ט.

ו  כשיהיה עימך ידוע מולד חודש מן החודשים, ותוסיף עליו א' י"ב תשצ"ג--ייצא מולד חודש שאחריו, ותדע באי זה יום מימי השבוע ובאי זו שעה ובכמה חלק יהיה.  [ז] כיצד--הרי שהיה מולד ניסן באחד בשבת בחמש שעות ביום ומאה ושבעה חלקים, סימן להם א' ה' ק"ז.

ז  כשתוסיף עליו שארית חודש לבנה, והוא א' י"ב תשצ"ג--ייצא מולד אייר בליל שלישי חמש שעות בלילה ותשע מאות חלקים, סימן להם ג' ה' תת"ק.  ועל דרך זו עד סוף העולם, חודש אחר חודש.

ח  וכן כשיהיה עימך ידוע מולד שנה זו, ותוסיף שאריתה על ימי המולד--אם פשוטה היא שארית הפשוטה, ואם מעוברת שארית המעוברת--ייצא לך מולד שנה שלאחריה.  וכן שנה אחר שנה, עד סוף העולם.  והמולד הראשון שממנו תתחיל, הוא מולד שהיה בשנה ראשונה של יצירה, והוא היה בליל שני חמש שעות בלילה ומאתיים וארבעה חלקים, סימן להם ב' ה' ר"ד; וממנו היא התחלת החשבון.

ט  בכל החשבונות האלו שתדע מהן המולד, כשתוסיף שארית עם שארית, כשיתקבץ מן החלקים אלף ושמונים, תשלום שעה אחת ותוסיף אותה למניין השעות; וכשיתקבץ מן השעות ארבע ועשרים, תשלום יום ותוסיף למניין הימים; וכשיתקבץ מן הימים יותר על שבעה, תשליך שבעה מן המניין ותניח השאר, שאין אנו מחשבין לידע מניין הימים, אלא לידע באיזה יום מימי השבוע ובאיזה שעה ואיזה חלק יהיה המולד.

י  כל תשע עשרה שנה, שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות--נקרא מחזור; ולמה סמכנו על מניין זה, שבזמן שאתה מקבץ מניין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן, ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למניין הימים--תמצא הכול תשע עשרה שנה משני החמה, שכל שנה מהן שלוש מאות וחמישה ושישים יום ושש שעות בשווה:  ולא יישאר ממניין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה זו, חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמישה חלקים, סימן להם א' תפ"ה.

יא  נמצא במחזור שהוא כזה, החודשים כולם חודשי הלבנה, והשנים שני החמה; והשבע השנים המעוברות שבכל מחזור ומחזור לפי חשבון זה, הם שנה שלישית מן המחזור ושישית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת תשע עשרה.

יב  כשתקבץ שארית כל שנה משתים עשרה שנה הפשוטות, שהיא ד' ח' תתע"ו, ושארית כל שנה משבע שנים המעוברות, שהיא ה' כ"א תקפ"ט, ותשליך הכול שבעה שבעה--יישאר שני ימים ושש עשרה שעות וחמש מאות וחמישה ותשעים חלקים, סימן להם ב' י"ו תקצ"ה; וזה הוא שארית המחזור.

יג  כשיהיה לך ידוע מולד תחילת מחזור, ותוסיף עליו ב' י"ו תקצ"ה, ייצא לך מולד תחילת המחזור שאחריו; וכן מולד כל מחזור ומחזור, עד סוף העולם.  וכבר אמרנו שמולד תחילת המחזור הראשון היה ב' ה' ר"ד.  ומולד השנה, הוא מולד תשרי של אותה השנה.

יד  ובדרך הזאת תדע מולד כל שנה שתרצה, ומולד כל חודש שתרצה, משנים שעברו, או משנים שעתידים לבוא.  כיצד:  תיקח שני יצירה שעברו וגמרו, ותעשה אותם מחזורין של תשע עשרה תשע עשרה, ותדע מניין המחזורין שעברו, ומניין השנים שעברו ממחזור שעדיין לא נשלם; ותיקח לכל מחזור ומחזור ב' י"ו תקצ"ה, ולכל שנה פשוטה משני המחזור שלא נשלם ד' ח' תתע"ו, ולכל שנה מעוברת ה' כ"א תקפ"ט.  ותקבץ הכול, ותשלים החלקים שעות, ותשלים השעות ימים, והימים תשליכם שבעה שבעה; והנשאר מן הימים ומן השעות והחלקים, הוא מולד שנה הבאה שתרצה לידע מולדה.

טו  מולד השנה שיצא בחשבון זה, הוא מולד ראש חודש תשרי.  וכשתוסיף עליו א' י"ב תשצ"ג, ייצא מולד מרחשוון; וכשתוסיף על מולד מרחשוון א' י"ב תשצ"ג, ייצא מולד כסליו; וכן לכל חודש וחודש זה אחר זה, עד סוף העולם.