משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הלכות שקלים

הלכות שקלים פרק ב

א  כיצד כונסין השולחניין את השקלים:  בכל מדינה ומדינה, מניחין לפניהם שתי תיבות--שולי התיבה רחבין מלמטה, ופיה צר מלמעלה כמין שופר, כדי שישליכו לתוכן, ולא יהיה אפשר ליקח מהן בנחת.  ולמה עושין שתי תיבות, אחת שמשליכין בה שקלים של שנה זו; והשנייה מניחין בה שקלי שנה שעברה, שגובין ממי שלא שקל בשנה שעברה.

ב  ובמקדש היה לפניהם תמיד שלוש עשרה תיבות, כל תיבה כמין שופר--ראשונה, לשקלי שנה זו; שנייה, לשקלי שנה שעברה; שלישית, לכל מי שיש עליו קרבן שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת, משליך דמיהן לתיבה זו; רביעית, לכל מי שיש עליו עולת העוף בלבד, משליך דמיה לתיבה זו; חמישית, למי שהתנדב מעות לקנות בהן עצים למערכה; שישית, למי שהתנדב מעות ללבונה; שביעית, למי שהתנדב זהב לכפורת; שמינית, למותר חטאת, כגון שהפריש מעות לחטאתו ולקח חטאת והותיר מן המעות, ישליך השאר לתוכה; תשיעית, למותר אשם; עשירית, למותר קיני זבים וזבות ויולדות; אחת עשרה, למותר קרבנות נזיר; שתים עשרה, למותר אשם מצורע; שלוש עשרה, למי שהתנדב מעות לעולת בהמה.

ג  ושם כל דבר שיהיו מעותיו בתוך התיבה, כתוב על התיבה מבחוץ.  ותנאי בית דין הוא על כל המותרות, שיקרבו עולת בהמה.  נמצאת למד שכל המעות הנמצאות בשש התיבות האחרונות, לעולת בהמה; ועורותיהן לכוהנים, כשאר כל העורות.  וכל המעות שבתיבה שלישית, יילקח בהן עופות--חציין עולות, וחציין חטאות.  ושברביעית, כולן עולת העוף.

ד  בכל מדינה ומדינה כשגובין השקלים, משלחין אותן ביד שלוחים למקדש; ויש להם לצרף אותן בדינרי זהב, מפני משאוי הדרך.  והכול מתקבץ למקדש, ומניחין אותו בלשכה אחת מן הלשכות במקדש; וסוגרין דלתותיה במפתחות, וחותמין עליה חותמות.  וממלאין מכל השקלים שיתקבצו שם, שלוש קופות גדולות--שיעור כל קופה, כדי שתכיל תשע סאין; והשאר, מניחין אותו בלשכה.  וזה שבתוך הקופות, הוא הנקרא תרומת הלשכה; וזה שיישאר שם יתר על מה שיש בקופות, הוא הנקרא שיירי הלשכה.

ה  בשלושה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה--בראש חודש ניסן, ובראש חודש תשרי קודם יום טוב או אחריו, וקודם עצרת בחמישה עשר יום.  וכיצד תורמין אותה:  אחד נכנס לפנים מן הלשכה, והשומרין עומדים בחוץ; והוא אומר להם, אתרום, והן אומרים לו, תרום תרום תרום, שלושה פעמים.  ואחר כך ממלא שלוש קופות קטנות, כל קופה מהן מכילה שלוש סאין מאותן שלוש קופות הגדולות; ומוציאן לחוץ, כדי להסתפק מהן עד שיכלו.

ו  וחוזר וממלא אותן השלוש קופות הקטנות מן השלוש הגדולות, פעם שנייה קודם עצרת; ומסתפקין מהן, עד שיכלו.  [ו] וחוזר וממלא אותן, פעם שלישית מן השלוש הקופות הגדולות בתשרי; ומסתפקין מהן עד שיכלו, עד ראש חודש ניסן.  ובראש חודש ניסן, תורמין מתרומה חדשה.  לא הספיקו להן השקלים שבשלוש קופות הגדולות, וכלו עד שלא הגיע ניסן--חוזרין ותורמין, משיירי הלשכה.

ז  שלוש קופות הקטנות שהוא תורם בהם ומוציאן לחוץ, כתוב עליהן אלף בית גימל--כדי שיסתפקו מן הראשונה עד שתכלה, ואחר כך מסתפקין מן השנייה, ואחר כך מסתפקין מן השלישית.  ותורם ראשונה מן הקופה האחת הגדולה, ומחפה אותה במטפחת; ותורם השנייה מהקופה הגדולה השנייה, ומחפה אותה במטפחת.  ותורם השלישית מן הקופה הגדולה השלישית, ואינו מחפה אותה--כדי שתהיה ניכרת שבה סיים.  ויתחיל ממנה בתחילה, בפעם שנייה כשייכנס קודם עצרת; ותורם הראשונה מן הגדולה שהייתה מגולה, ומחפה אותה; ותורם השנייה מן הגדולה שתרם ממנה בראשונה תחילה, ומחפה אותה; ותורם השלישית מן הגדולה הסמוכה לה, ואינו מחפה אותה--כדי שיתחיל ממנה בתחילה, בפעם שלישית כשייכנס בתשרי:  עד שנמצא תורם ראשונה ושנייה ושלישית, הקטנות מכל אחת ואחת מן הגדולות.

ח  כשהוא תורם שלוש קופות אלו, תורם את הראשונה לשם ארץ ישראל; והשנייה, לשם הכרכין המוקפין לה ולשם כל ישראל; והשלישית, לשם בבל ולשם מדיי ולשם המדינות הרחוקות ולשם שאר כל ישראל.

ט  כשהוא תורם, מתכוון לתרום על הגבוי שיש בלשכה, ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה, ועל העתיד ליגבות--כדי שיהיו אלו השקלים שהוציאו להסתפק מהן, כפרה על כל ישראל, וכאילו הגיעו כל שקליהן ללשכה, ונתרמה מהן תרומה זו.

י  כשייכנס התורם לתרום, לא ייכנס בבגד שאפשר להחבות בו כסף, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע--שמא יחשדו אותו העם, ויאמרו החביא ממעות הלשכה תחתיו כשתרמה; ומדברים היו עימו, משעה שייכנס ועד שעה שייצא--כדי שלא ייתן לתוך פיו.  ואף על פי שנזהרים כל כך, עני או מי שהוא נבהל להון, לא יתרום מפני החשד, שנאמר "והייתם נקיים מה', ומישראל" (במדבר לב,כב).