משנה תורה לרמב"ם ספר אהבה הלכות מילה

הלכות מילה פרק ג

א  המל--מברך קודם שימול, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה, אם היה מל בן חברו; ואם מל בנו, מברך למול את הבן.  ואבי הבן--מברך ברכה אחרת, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו:  שמצוה על האב למול את בנו, יתר על המצוה שמצווין כל ישראל שימולו כל ערל שביניהן; לפיכך אם אין שם אביו, אין מברכין אחרים ברכה זו.  ויש מי שהורה שיברכו אותה בית דין, או אחד מן העם; ואין ראוי לעשות כן.

ב  ואם היו שם עומדין--אומרין כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

ג  ואחר כך מברך אבי הבן, או המל, או אחד מן העם העומדין שם--ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש; על כן בשכר זאת אל חי חלקנו לעד, צורנו ציווה בצוואת קדושים להציל ידידות שארנו משחת; ברוך אתה ה', כורת הברית.  ואבי הבן, מברך שהחיינו.

ד  המל את הגרים--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם ברית, לא נתקיימו שמיים וארץ:  שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה--חוקות שמיים וארץ, לא שמתי" (ירמיהו לג,כה).

ה  המל את עבדו--מברך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו למול את העבדים ולהטיף מהן דם ברית, שאלמלא דם ברית, לא נתקיימו שמיים וארץ:  שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה--חוקות שמיים וארץ, לא שמתי" (ירמיהו לג,כה).  ואם מל עבד של אחרים, מברך על מילת העבדים.  והמל אדם גדול--צריך לכסות ערוותו עד שיברך, ואחר כך מגלהו ומל אותו.

ו  גוי שמל קודם שיתגייר, וקטן שנולד כשהוא מהול--כשמטיפין מהן דם ברית, אינן צריכין ברכה.  וכן אנדרוגינוס--אין מברכין על מילתו, מפני שאינו ודאי.

ז  גוי שצריך לחתוך עורלתו מפני מכה, או שחין שנולד בה--אסור לישראל לחתוך לו אותה:  שהגויים--לא מעלין אותן מידי מיתה, ולא מורידין אותן אליה, ואף על פי שנעשית מצוה ברפואה זו, שהרי לא נתכוון למצוה.  לפיכך אם נתכוון הגוי למילה, מותר לישראל למול אותו.

ח  מאוסה היא העורלה שנתגנו בה הרשעים, שנאמר "כי כל הגויים ערלים" (ירמיהו ט,כה).  וגדולה היא המילה, שלא נקרא אברהם אבינו שלם, עד שמל, שנאמר "התהלך לפניי, והיה תמים.  ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,א-ב).  וכל המפר בריתו של אברהם אבינו, והניח עורלתו, או משכה--אף על פי שיש בו תורה ומעשים טובים הרבה, אין לו חלק לעולם הבא.

ט  בוא וראה כמה חמורה מילה, שלא נתלה למשה רבנו עליה אפילו שעה אחת, אף על פי שהיה בדרך.  וכל מצוות התורה נכרתו עליהן שלוש בריתות בלבד, שנאמר "אלה דברי הברית אשר ציווה ה' את משה, לכרות את בני ישראל--בארץ מואב:  מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (דברים כח,סט); ושם הוא אומר "אתם ניצבים היום . . . לעוברך, בברית ה' אלוהיך" (דברים כט,ט-יא).  הרי שלוש בריתות.  ועל המילה, נכרתו שלוש עשרה בריתות עם אברהם אבינו:  "ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,ב), "אני, הנה בריתי איתך" (בראשית יז,ד), "והקימותי את בריתי ביני ובינך" (בראשית יז,ז), "לברית עולם" (שם), "ואתה את בריתי תשמור" (בראשית יז,ט), "זאת בריתי אשר תשמרו" (בראשית יז,י), "והיה לאות ברית" (בראשית יז,יא), "והייתה בריתי בבשרכם" (בראשית יז,יג), "לברית עולם" (שם), "את בריתי, הפר" (בראשית יז,יד), "והקימותי את בריתי איתו" (בראשית יז,יט), "לברית עולם" (שם), "ואת בריתי, אקים את יצחק" (בראשית יז,כא).
 

בריך רחמנא דסייען.  נגמר ספר שני, בעזרת שדיי.  ומניין פרקים של ספר זה, שישה וארבעים:  הלכות קרית שמע, ארבעה פרקים; הלכות תפילה וברכת כוהנים, חמישה עשר פרקים; הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, עשרה פרקים; הלכות ציצית, שלושה פרקים; הלכות ברכות, אחד עשר פרקים; הלכות מילה, שלושה פרקים.