| |
תלמוד בבלי  סדר קודשים ערכין
מסכת ערכין פרק ד
דף יז, ב גמרא חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתרבו איתרבו קמ"ל לפי שמצינו בערכין עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני יכול אף זה כן ת"ל אם דל הוא ולרבי דאמר אומר אני אף בערכין כן אלמא אמר בתר חיובא דגברא אזלינן והא לא צריכא קרא למעוטי הוא למעוטי מאי למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר סד"א הואיל ואמר רבי בתר חיובא דגברא אזלינן קמ"ל:
דף יז, ב משנה היה עני והעשיר עשיר והעני נותן ערך עשיר ר' יהודה אומר עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר אבל בקרבנות אינו כן אפי' מת אביו והניח לו ריבוא או ספינתו בים ובאה לו ברבואות אין להקדש בה כלום:
דף יז, ב גמרא עני והעשיר (ויקרא כז) אשר תשיג יד הנודר עשיר והעני על פי אשר תשיג ר' יהודה אומר אפי' עני והעשיר וחזר והעני נותן ערך עשיר מ"ט דר' יהודה אמר קרא (ויקרא כז) ואם מך הוא מערכך עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו אלא מעתה (ויקרא יד) ואם דל הוא הכי נמי עד שיהא בדלותו מתחלתו ועד סופו וכי תימא הכי נמי והתנן מצורע שהביא קרבנותיו עני והעשיר עשיר והעני הכל הולך אחר חטאת דברי ר' שמעון רבי יהודה אומר הכל הולך אחר אשם ותניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרים הא אתמר עלה אמר רב יהודה אמר רב ושלשתן מקרא אחד דרשו (ויקרא יד) אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת ור' יהודה סבר דבר המכשיר ומאי ניהו אשם ר' אליעזר בן יעקב סבר הגורם לו טהרה ומאי ניהו ציפרים ואלא הוא למה לי לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו אלא מעתה (ויקרא ה) והוא עד עד שיהא כשר מתחלתו ועד סופו וכי תימא הכי נמי והא תניא היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פקח ונתחרש פתוח ונסתמא שפוי ונשתטה הרי זה פסול אבל היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו
|
