|
תלמוד בבלי סדר קודשים חולין
מסכת חולין פרק א
דף כג, א גמרא כי איצטריך קרא למעוטי נרבע ונעבד סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב (ויקרא כב) כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה <ועבודת כוכבים> {ועבודה זרה} דבר ערוה דכתיב (בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} דכתיב (דברים ד) פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל כל שהמום פוסל בו דבר ערוה <ועבודת כוכבים> {ועבודה זרה} פוסלין בו וכל שאין המום פוסל בו אין דבר ערוה <ועבודת כוכבים> {ועבודה זרה} פוסלין בו והני עופות הואיל ולא פסיל בהו מומא דאמר מר תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות אימא דבר ערוה <ועבודת כוכבים> {ועבודה זרה} נמי לא לפסול בהו קא משמע לן בעי רבי זירא האומר הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן הכבש והביא פלגס מהו אליבא דרבי יוחנן לא תבעי לך דאמר בריה הוי דתנן הקריבו מביא עליו נסכי איל ואין עולה לו מזבחו וא"ר יוחנן (במדבר טו) או לאיל לרבות את הפלגס כי תבעי לך אליבא דבר פדא
|