משנה סדר קודשים קינים

מסכת קינים פרק א

א,א  חטאת העוף, נעשית למטן; וחטאת בהמה, למעלן.  עולת העוף, נעשית למעלן; ועולת הבהמה, למטן.  אם שינה בזה ובזה, פסל.

א,ב  סדר קינים, כך הוא:  החובה, אחד חטאת ואחד עולה; בנדרים ובנדבות, כולם עולות.  איזה הוא נדר, האומר הרי עליי עולה; ואיזה הוא נדבה, האומר הרי זו עולה.  מה בין נדרים לנדבות:  אלא שהנדרים--מתו או נגנבו, חייב באחריותן; ונדבות--מתו או נגנבו, אינו חייב באחריותן.

א,ג  [ב] חטאת שנתערבה בעולה, ועולה בחטאת--אפילו אחת בריבוא, ימותו כולם.  חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה; וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה:  בין שהחובה מרובה ונדבה מועטת, ובין שהנדבה מרובה וחובה מועטת, בין ששתיהן שוות.

א,ד  [ג] במה דברים אמורים, בחובה ונדבה.  אבל חובה שנתערבה זו בזו, אחת לזו ואחת לזו, שתיים לזו ושתיים לזו, שלוש לזו ושלוש לזו--מחצה כשר, ומחצה פסול.  אחת לזו, ושתיים לזו, שלוש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו--הממועט כשר:  בין משם אחד, בין משני שמות, בין מאישה אחת, בין משתי נשים.

א,ה  [ד] כיצד משם אחד:  לידה ולידה, זיבה וזיבה--משם אחד.  משני שמות, לידה וזיבה.  כיצד משתי נשים:  על זו לידה ועל זו לידה, על זו זיבה ועל זו זיבה--משם אחד.  משני שמות, על זו לידה ועל זו זיבה.  רבי יוסי אומר, שתי נשים שלקחו קיניהן בעירוב, או שנתנו דמי קיניהן לכוהן--לאיזו שירצה הכוהן, יקריב חטאת, ולאיזו שירצה יקריב, עולה:  בין משם אחד, בין משני שמות.
 

מסכת קינים פרק ב

ב,א  קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאוויר, או שפרח לבין המתות, או שמת אחד מהן--ייקח זוג לשני.  פרח לבין הקרבות--פסול, ופוסל אחד כנגדו:  שהגוזל הפורח--פסול, ופוסל אחד כנגדו.

ב,ב  כיצד:  שתי נשים, לזו שתי קינים ולזו שתי קינים--פרח מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו; חזר, פוסל אחד בחזירתו.  פרח וחזר, פרח וחזר--לא הפסיד כלום:  שאפילו הן מעורבות, אין פחות משתיים.

ב,ג  לזו אחת, ולזו שתיים, ולזו שלוש, ולזו ארבע, ולזו חמש, ולזו שש, ולזו שבע--פרח מן הראשונה לשנייה, לשלישית, לרביעית, לחמישית, לשישית, לשביעית, וחזר--פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו:  הראשונה והשנייה, אין להן כלום; השלישית, יש לה אחת; הרביעית, יש לה שתיים; החמישית, יש לה שלוש; השישית, יש לה ארבע; והשביעית, יש לה שש.  פרח וחזר--פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו:  השלישית והרביעית, אין להן כלום; החמישית, יש לה אחת; והשישית, יש לה שתיים; השביעית, יש לה חמש.  פרח וחזר--פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו:  החמישית והשישית, אין להן כלום; והשביעית, יש לה ארבע.  ויש אומרין, השביעית לא הפסידה כלום.  ואם פרח מבין המתות לכולם, הרי כולם ימותו.

ב,ד  קן סתומה, וקן מפורשת--פרח מן הסתומה למפורשת, ייקח זוג לשני; חזר, או שפרח מן המפורשת ראשון--הרי כולם ימותו.

ב,ה  חטאת מכאן, ועולה מכאן, וסתומה באמצע--פרח מן האמצע לצדדין, אחד הילך ואחד הילך--לא הפסיד כלום; אלא יאמר זה שהלך אצל חטאות, חטאת, וזה שהלך אצל עולות, עולה.  חזרו לאמצע--האמצעיין ימותו, ואלו יקרבו חטאות, ואלו יקרבו עולות.  חזר, או שפרח מן האמצע לצדדין--הרי כולם ימותו.

ב,ו  אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין.  כיצד:  האישה שהביאה חטאתה תור, ועולתה בן יונה--תכפול, ותביא עולתה תור.  עולתה תור, וחטאתה בן יונה--תכפול, ותביא עולתה בן יונה.  בן עזאי אומר, הולכין אחר ראשון.  האישה שהביאה חטאתה, ומתה--יביאו היורשין עולתה; עולתה, ומתה--לא יביאו היורשין חטאתה.
 

מסכת קינים פרק ג

ג,א  במה דברים אמורים, בכוהן נמלך.  אבל בכוהן שאינו נמלך:  אחת לזו ואחת לזו, שתיים לזו ושתיים לזו, שלוש לזו ושלוש לזו--עשה כולם למעלה--מחצה כשר, ומחצה פסול; כולם למטה--מחצה כשר ומחצה פסול.  חציים למעלה, וחציים למטה--את שלמעלה--מחצה כשר, ומחצה פסול; ואת שלמטה--מחצה כשר, ומחצה פסול.  [ב] אחת לזו, ושתיים לזו, ושלוש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו--עשה כולם למעלן--מחצה כשר, ומחצה פסול; כולם למטן--מחצה כשר, ומחצה פסול.  חציין למעלן, וחציין למטן--המרובה כשר.  זה הכלל:  כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקינים, ולא יהו משל אישה אחת--בין למעלן, בין למטן--מחצה כשר, ומחצה פסול; ובכל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקינים, עד שיהו משל אישה אחת--בין למעלן, בין למטן--המרובה כשר.

ג,ב  [ג] חטאת לזו ועולה לזו--עשה כולם למעלה--מחצה כשר, ומחצה פסול; כולם למטן--מחצה כשר, ומחצה פסול.  חציין למעלן, וחציין למטן--שתיהם פסולות:  שאני אומר, חטאת קרבה למעלן ועולה למטן.

ג,ג  [ד] חטאת ועולה סתומה ומפורשת--עשה כולן למעלן--מחצה כשר, ומחצה פסול; כולן למטן--מחצה כשר, ומחצה פסול.  חציין למעלן, וחציין למטן--אין כשר אלא סתומה, והיא מתחלקת ביניהן.

ג,ד  [ה] חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה.  חובה שניים בחטאת--מחצה כשר, ומחצה פסול.  חטאת שניים בחובה, המניין שבחובה כשר.  וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה.  חובה שניים בעולה--מחצה כשר, ומחצה פסול.  עולה שניים בחובה, המניין שבחובה כשר.

ג,ה  [ו] האישה שאמרה, הרי עליי קן כשאלד זכר--ילדה זכר--מביאה שתי קינים, אחד לנדרה ואחד לחובתה.  נתנתם לכוהן--הכוהן צריך לעשות שלוש פרידין למעלן, ואחת למטן.  לא עשה כן, אלא עשה שתיים מלמעלן ושתיים מלמטן, ולא נמלך--צריכה להביא עוד פרידה אחת, ויקריבנה למעלן, ממין אחד; משני מינין, תביא שתיים.  פירשה נדרה--צריכה להביא עוד שלוש פרידין, ממין אחד; ומשני מינין, תביא ארבע.  קבעה נדרה--צריכה להביא עוד חמש פרידין, ממין אחד; ומשני מינין, תביא שש.  נתנתם לכוהן, ואין ידוע מה נתנה, והלך הכוהן ועשה, ואין ידוע מה עשה--צריכה להביא עוד ארבע פרידין לנדרה, ושתיים לחובתה, וחטאת אחת; בן עזאי אומר, שתי חטאות.  אמר רבי יהושוע, זה הוא שאמרו, כשהוא חי, קולו אחד; וכשהוא מת, קולו שבעה.  כיצד קולו שבעה:  שתי קרניו, שתי חצוצרות; שני שוקיו, שני חלילין; עורו לתוף, ומעיו לנבלים, ובני מעיו לכינורות.  ויש אומרין, אף צמרו לתכלת.  רבי שמעון בן עקשיה אומר, זקני עם הארץ--כל זמן שהן מזקינין--דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר "מסיר שפה, לנאמנים; וטעם זקנים, ייקח" (איוב יב,כ); אבל זקני תורה אינן כן--אלא כל זמן שהן מזקינין--דעתן מתיישבת עליהן, שנאמר "בישישים חכמה; ואורך ימים, תבונה" (איוב יב,יב).