משלי פרק ט

א חָכְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה ׃ ב טָבְחָ֣ה טִבְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֗ף עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ ׃ ג שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־גַּפֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת ׃ ד מִי־פֶתִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ ׃ ה לְכוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּשְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי ׃ ו עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְאִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה ׃ ז יֹ֤סֵ֨ר׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ ׃ ח אַל־תּ֣וֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְחָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ ׃ ט תֵּ֣ן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְצַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח ׃ פ י תְּחִלַּ֣ת חָכְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה ׃ יא כִּי־בִי יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים ׃ יב אִם־חָכַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ וְלַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא ׃ יג אֵ֣שֶׁת כְּסִילוּת הֹֽמִיָּ֑ה פְּתַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה ׃ יד וְֽיָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּסֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת ׃ טו לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽמְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם ׃ טז מִי־פֶתִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ ׃ יז מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם ׃ יח וְֽלֹא־יָדַע כִּֽי־רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ ׃ פ