גרסה רגילה גרסה מפוסקת גרסת טעמי המקרא

תנ"ך -> כתובים -> דנייאל

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

דניאל פרק ט

א בִּשְׁנַת אַחַת, לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן-אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--מִזֶּרַע מָדָי:  אֲשֶׁר הָמְלַךְ, עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים.  ב בִּשְׁנַת אַחַת, לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים:  מִסְפַּר הַשָּׁנִים, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יִרְמְיָה הַנָּבִיא, לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם, שִׁבְעִים שָׁנָה.  ג וָאֶתְּנָה אֶת-פָּנַי, אֶל-אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים, לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה, וְתַחֲנוּנִים--בְּצוֹם, וְשַׂק וָאֵפֶר.  ד וָאֶתְפַּלְלָה לַיהוָה אֱלֹהַי, וָאֶתְוַדֶּה; וָאֹמְרָה, אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָיו.  ה חָטָאנוּ וְעָוִינוּ, והרשענו (הִרְשַׁעְנוּ) וּמָרָדְנוּ; וְסוֹר מִמִּצְו‍ֹתֶךָ, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ.  ו וְלֹא שָׁמַעְנוּ, אֶל-עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ, אֶל-מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ--וְאֶל, כָּל-עַם הָאָרֶץ.  ז לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה; לְאִישׁ יְהוּדָה, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וּלְכָל-יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בָךְ.  ח יְהוָה, לָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים, לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ, וְלַאֲבֹתֵינוּ:  אֲשֶׁר חָטָאנוּ, לָךְ.  ט לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת:  כִּי מָרַדְנוּ, בּוֹ.  י וְלֹא שָׁמַעְנוּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--לָלֶכֶת בְּתוֹרֹתָיו אֲשֶׁר נָתַן לְפָנֵינוּ, בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.  יא וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עָבְרוּ אֶת-תּוֹרָתֶךָ, וְסוֹר, לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ בְּקֹלֶךָ; וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ הָאָלָה וְהַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד-הָאֱלֹהִים--כִּי חָטָאנוּ, לוֹ.  יב וַיָּקֶם אֶת-דבריו (דְּבָרוֹ) אֲשֶׁר-דִּבֶּר עָלֵינוּ, וְעַל שֹׁפְטֵינוּ אֲשֶׁר שְׁפָטוּנוּ--לְהָבִיא עָלֵינוּ, רָעָה גְדֹלָה:  אֲשֶׁר לֹא-נֶעֶשְׂתָה, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה, בִּירוּשָׁלִָם.  יג כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת בָּאָה עָלֵינוּ; וְלֹא-חִלִּינוּ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָשׁוּב מֵעֲו‍ֹנֵנוּ, וּלְהַשְׂכִּיל, בַּאֲמִתֶּךָ.  יד וַיִּשְׁקֹד יְהוָה עַל-הָרָעָה, וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ:  כִּי-צַדִּיק יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ, בְּקֹלוֹ.  טו וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת-עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה, וַתַּעַשׂ-לְךָ שֵׁם, כַּיּוֹם הַזֶּה:  חָטָאנוּ, רָשָׁעְנוּ.  טז אֲדֹנָי, כְּכָל-צִדְקֹתֶךָ יָשָׁב-נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ, מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלִַם, הַר-קָדְשֶׁךָ:  כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵינוּ, יְרוּשָׁלִַם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכָל-סְבִיבֹתֵינוּ.  יז וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ, אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל-תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ, עַל-מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם--לְמַעַן, אֲדֹנָי.  יח הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ, וּשְׁמָע--פקחה (פְּקַח) עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר-נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ:  כִּי לֹא עַל-צִדְקֹתֵינוּ, אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ--כִּי, עַל-רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.  יט אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל-תְּאַחַר:  לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי--כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא, עַל-עִירְךָ וְעַל-עַמֶּךָ.  כ וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר, וּמִתְפַּלֵּל, וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי, וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל; וּמַפִּיל תְּחִנָּתִי, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהַי--עַל, הַר-קֹדֶשׁ אֱלֹהָי.  כא וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר, בַּתְּפִלָּה; וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה, מֻעָף בִּיעָף, נֹגֵעַ אֵלַי, כְּעֵת מִנְחַת-עָרֶב.  כב וַיָּבֶן, וַיְדַבֵּר עִמִּי; וַיֹּאמַר--דָּנִיֵּאל, עַתָּה יָצָאתִי לְהַשְׂכִּילְךָ בִינָה.  כג בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר, וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד--כִּי חֲמוּדוֹת, אָתָּה; וּבִין, בַּדָּבָר, וְהָבֵן, בַּמַּרְאֶה.  כד שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל-עַמְּךָ וְעַל-עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם (וּלְהָתֵם) חטאות (חַטָּאת) וּלְכַפֵּר עָו‍ֹן, וּלְהָבִיא, צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.  כה וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן-מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד-מָשִׁיחַ נָגִיד--שָׁבֻעִים, שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק, הָעִתִּים.  כו וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא, וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת.  כז וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים, שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד-כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל-שֹׁמֵם.  {פ}

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך